ברוכים הבאים לאתר החדש של תוכנית הישגים

השגים-תוכנית לאומית להרחבת הנגישות להשכלה גבוה - עמוד הבית

האתגר וההזדמנות ביעוץ התעסוקתי למגזר החרדי/ הסתדרות הפסיכולוגים בישראל

בשנים האחרונות על רקע מצוקה כלכלית גוברת והצורך בפרנסה, חל שינוי בתעסוקת החרדים בארץ, תוך פניה למקורות פרנסה מחוץ לקהילה. על רקע שינוי זה עולה אתגר משמעותי בפני הפסיכולוגים התעסוקתיים הייעוצים, לכוון את בני המגזר למקצוע המתאים לכישוריהם ולאורח חייהם. מחד, עובדים חרדיים נתפשים כבעלי יכולות למידה וחשיבה גבוהות במיוחד, נאמנות למקום העבודה ויציבות תעסוקתית, מוסר עבודה גבוה, נכונות להשתלב ומוטיבציה להצליח בתפקיד. מאידך, רבים אינם בעלי השכלה אקדמאית וכל שכן השכלה תיכונית, ידע ומנטליות המתאימים לדרישות שוק התעסוקה.
בכתבה שלהן אציג את ההתמודדות עם האתגר התעסוקתי של בני המגזר החרדי, תוך סקירת פרויקטים שפותחו באופן ציבורי ועסקי (תכנית מפת"ח וחברת Manpower בראשית), לצד התנסויותיהם בשטח ביעוץ לבני המגזר החרדי, של פסיכולוגים תעסוקתיים שישתפו אותנו בתובנותיהם-
אורלי צדוק, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית ומדריכה ונטעלי דיטש פסיכולוגית מתמחה (מהמכון לתכנון ויעוץ קריירה בניהול אורלי צדוק), בלה גילוץ, פסיכולוגית מומחית ומדריכה תעסוקתית שיקומית ורפואית, ד"ר נורית אדלר פסיכולוגית תעסוקתית מומחית מדריכה, (מנהלת יעוץ קריירה סניף ירושלים, אדם מילוא), ושמוליק בלאו, פסיכולוג תעסוקתי מומחה.
רקע-
לדברי נורית אדלר בד בבד עם המגמה המתמשכת, המסתמנת בקרב המיגזר החרדי ומלמדת על נכונות ומוטיבציה להשתלבות במעגל העבודה בכלל ובתחומי עיסוק חדשים בפרט, עולה גם הצורך בקבלת שירותי יעוץ קריירה ובתהליכי חיפוש מסגרות לימוד ועבודה ההולמות להן.
בחירת מקצוע ומסלול לימודים וההשתלבות בלימודים ועבודה היא צעד משמעותי מאד בקביעת עתידו של כל אדם והינה החלטה מורכבת ומקיפה. אנשים, בראשית דרכם המקצועית, נאלצים לעיתים לקבל החלטה כאשר בידם מידע מועט מאד לגבי עצמם בכלל ולגבי ההקשר התעסוקתי בפרט וכן לגבי עולם הלימודים והתעסוקה בפניו הם עומדים. מטרת תהליך הייעוץ התעסוקתי היא לאפשר לנועץ לערוך היכרות מעמיקה ורחבה עם עצמו - תכונותיו, העדפותיו, התנסויותיו, תחומי העניין שלו וכשריו הלימודיים ולבחור במסלול הלימודים והתעסוקה המתאים לו ביותר. בכך, ניתן להגדיל את סיכוייו להשתלב בעולם העבודה להיות מסופק ולהצליח בו וכן למנוע טעויות יקרות הקשורות באכזבה ותסכול ובבזבוז זמן ומשאבים.
גם בלה גילוץ מדגישה כי ההחלטה לבחור בכיוון תעסוקתי אינה קלה. תהליך בחירת המקצוע לוקח בחשבון שילוב של נתונים רבים כמו: היכולות האינטלקטואליות, כישורים ומיומנויות, נטיות מקצועיות ורמת שאיפות, צרכים אישיים, עמדות ותכונות אישיות, מקורות סיפוק והנאה, הסטוריה של השגים (הצלחות וכשלונות), רקע פסיכוסוציאלי, השכלה, מצב בריאותי, גיל, מצב משפחתי, מקום מגורים, מצב כלכלי יחד עם גורמי מציאות כמו: צרכי שוק, דינמיקה התפתחותית של מקצועות, מסלולי הכשרה מקצועית ותנאי קבלה למוסדות לימוד.
לדבריה, עד לא מזמן נהוג היה בחברה החרדית שהבחורים עוסקים בלימודי קודש והבחורות לומדות הוראה. במשפחות בעלות עסק משפחתי, מקובל שלאחר נישואיהם ולאחר תקופת לימודים בישיבה יצטרפו הבחורים לעסק המשפחתי. כלומר, הכיוון התעסוקתי צפוי מראש ומספר המקצועות מצומצם. הנשים בדרך כלל נמצאות בבית עסוקות, בגידול הילדים וניהול משק הבית ומקצתן עוסקות בהוראה.
לפי שמוליק בלאו, מקובל בעולם החרדי כי בחור שמתחתן ממשיך ללמוד בישיבה ("אברך"). השאיפה היא ללמוד כל החיים. בפועל, חלקם אכן אינו עובד ורק לומד בישיבות ("תורתם אומנותם"). חלקם יוצא בשלב מסויים לעולם העבודה, לעיתים לא באופן רשמי, אם כי עול הפרנסה בשנים הראשונות מוטל על כתפי האישה. לדבריו בשנים האחרונות מורגש שינוי משמעותי ביחסם של חלק מהחרדים לעבודה. יותר מבני המגזר נרשמים ללימודים אקדמאיים ומקצועיים, יותר מתגייסים לצבא ולשרות הלאומי (לפרויקטים מיוחדים לחרדים). הסיבה לכך קשורה בעיקר בקושי הכלכלי הגובר-הן בשל קיצוץ בקצבאות ילדים והן בשל יוקר המחיה העולה. כמו כן הולכת ומצטמצמת התמיכה שהגיעה להם מדור ההורים (למשל פיצויים מגרמניה). יחד עם זאת, לדבריו לא רק העניין הכלכלי משפיע על המגמה, אלא נראה שחלק מהחרדים הגיעו להבנה שמשהו לא בריא בדרך וביחס שלהם אל העבודה.
לפי נורית אדלר, בקרב נשים וגברים חרדים, מסתמנת מגמה של שינוי בתפיסה התעסוקתית - הלימודית, המלמדת על רצון גובר והולך להיפרד ממקצועות מסורתיים כמו: הוראה או מזכירות\פקידות ושאיפה להשתלבות בתחומים חדשים וייחודים. כמו כן עולה רצון להתפתח ולהגיע\לזכות בתעודה מקצוע פורמלית: גמר קורס, הנדסאות ואפילו בתעודה אקדמית. בין התחומים המבוקשים יותר כיום במיגזר החרדי נכללים מקצועות מן התחום העסקי-ארגוני (כמו: ניהול ומינהל עסקים, משפטים יזמות עסקית, חשבות שכר), מן התחום של עבודה עם אנשים (כמו: עבודה סוציאלית, קלינאות תקשורת, איבחון לקויות למידה) מתחום התקשורת (הכתובה והחזותית) ומתחומי המדע והטכנולוגיה (כמו: מחשבים, מעבדנות רפואית ותחומי הנדסה).
כמענה לצרכים אלה, נפתחו בשנים האחרונות מכללות ומסלולי לימוד, ברמות שונים, העוזרים בהכנה ובהכשרה שלהם בתחומים המבוקשים במיגזר ובכלל. בהתאם לכך מתאפשרת לבני המגזר החרדי, השלמת בגרות באמצעות מכינות מותאמות והכנה למבחן הפסיכומטרי, בצד הכשרה ברמה גבוהה יותר הן במסגרת לימודי הנדסאות והן במסגרת תואר ראשון ושני.

תכנית מפתח
את מרכזי מפתח (מרכזי פיתוח תעסוקה חרדית) יסדה לפני כארבע שנים תב"ת- תנופה בתעסוקה, מיסודם של ממשלת ישראל וג'וינט ישראל במטרה לשלב עובדים חרדיים במעגל העבודה. במרכזים אלו ניתן שירות פרטני במגוון תחומים ומקצועות הן למחפשי עבודה והן לחברות ולמעסיקים. הרשל קליין, המנהל הארצי של תכנית מפתח, חרדי בעצמו, מספר כי צוות התכנית מורכב מחרדים שמכירים את הניואנסים של המגזר ושוק התעסוקה. לתכנית 7 סניפים כיום (ירושלים, בני ברק, חיפה, אלעד, ביתר עלית, אשדוד וסניף צפת עומד להיפתח). לדבריו בתחילת הדרך של התכנית ועד למשבר הכלכלי, המיקוד היה בהשמה בתחום ההיטק שמתאים לחריפות הלמידה של האברכים. בהמשך הושמו החרדים בתחומים שונים מרצפת ייצור לנהגי אוטובוס ועד יועצים בשוק ההון.
במסגרת המרכזים ניתנים לחרדים כלים בחיפוש עבודה בסביבה ידידותית באמצעות הדרכה בתהליך כולל בשימוש באינטרנט בחדר יעודי לחיפוש עבודה, לצד מידע על הכשרות ולימודים מתאימים לציבור החרדי. במקביל מוצעים למעסיקים מגוון מועמדים חרדים לתפקידים שונים תוך ליווי המעסיק והמועסק.
Manpower בראשית
Manpower בראשית היא חברת השמה ופתרונות תעסוקה שפונה למגזר החרדי. לחברה ארבעה סניפים (ירושלים, בני ברק, אלעד סניף היטק ושלוחה בחיפה). החברה גם מפעילה מרכזי תעסוקה בעיר החרדית אלעד בתחום השירות בביטוח ישיר בשיתוף חברת AIG ועומדת לפתוח מרכז שרות למוקד הכספים של פלאפון, כולם על טהרת המגזר החרדי, תוך התאמת סביבת העבודה לצרכיהם. לחברה קשרים טובים עם קהילות חסידיות, קרנות סיוע לבני המגזר ושיתופי פעולה עם מכללות חרדיות שבוגריהן מושמים באמצעותה, לצד מעסיקים הפתוחים לקליטת עובדים חרדים.
חיים גוגנהיים מנכ"ל החברה, בעצמו איש דתי בעל השכלה אקדמית, שלמד 'בחדר'. לדבריו רוב עובדי החברה הינם דתיים לאומיים שיכולים לגשר בהצלחה בין שני העולמות. לפיו אדם חרדי שרוצה לעבוד, בעיקר אם הוא גבר, עושה שינוי מהותי בחייו, תוך ויתור על האליטיסטיות של עולם התורה, אך עדיין אינו די מחובר לשוק התעסוקה ולפיתוח קריירה.
הוא מספר כי החברה פיתחה עבור הציבור החרדי מערכת הכנה לשוק התעסוקה מחוץ לקהילה. בחברה נבנו פרופילים של עובדים שמקוטלגים לפי מטאפורת 'הרמזור' וכך 'אור ירוק' יקבל עובד בר השמה שניתן באופן מיידי לשלבו בעבודה ואילו 'אור צהוב' יקבל עובד בר תעסוקה שמוכן לעבוד ולהכין עצמו לשוק העבודה.
החברה מעניקה למחפשי עבודה סיוע בהכנת קורות חיים, הדרכה בעולם התעסוקה ואבחון המשרות המתאימות ביותר עבורם, לצד סיוע בפיתוח קריירה בהמשך הדרך.
גוגנהיים מדגיש גם את הצורך בהתאמה באבחון התעסוקתי לבני המגזר החרדי, תוך העדפת מבחנים פרונטלים על פני ממוחשבים, ונטרול מבחנים שדורשים ידע כללי קודם כגון מתמטיקה. גם במבדקי אמינות נדרשת לדבריו רגישות רבה, מאחר שבני המגזר מאופיינים ע"י רציה חברתית. בהתאם לכך, חרדים נכשלו בשאלות לגבי נטיה לסמים ואלכוהול, כיון שציינו שהם נוטים לשתות על בסיס קבוע ולמעשה התכוונו לקיום מצוות הקידוש.
ייעוץ בבחירת מקצוע לחרדים
ד"ר נורית אדלר
לפסיכולוגים במכון אדם מילא ניסיון בעבודה עם נועצים מרקע דתי וחרדי (הן פרטיים והן כקבוצות, המגיעים במסגרת פרויקטים מיוחדים של הצבא או של הגוינט,למשל). תהליך היעוץ כולל בדרך כלל שלוש פגישות עם פסיכולוג תעסוקתי ויום איבחון מקיף הכולל מבחנים ושאלונים המותאמים לצרכיהם וכן מתן תנאים מיוחדים כמו : היבחנות בנפרד ותוספות זמן.
במקביל מלווה הפסיכולוג את הנועץ\ת לספריית המקצועות ומסביר כיצד להשתמש בתוכנת המחשב ובקלסרי המקצועות. קימת גם אופציה לאימון אישי בתהליכי חיפוש עבודה (מקורות לחיפוש עבודה, כתיבת קורות חיים וראיונות עבודה) או לשילוב של שני התהליכים: יעוץ תעסוקתי ואח"כ ליווי בהכשרה ו\או בחיפוש עבודה.
כאמור, לרשות הנועצים עומדת מערכת מתוחכמת של מידע תעסוקתי ממוחשב, הכוללת מידע על מקצועות ומוסדות לימוד והכשרה בארץ, עם אופציה לחתכים לפי תחומים, לפי מקום לימוד וכן גם לפי אופי המסגרת (לימודים נפרדים לגברים ונשים לעומת לימודים מעורבים). היחודיות של תהליך היעוץ התעסוקתי לפונים מן המגזר החרדי, נעוץ בעובדה שבנוסף לאבחון אפיונים הקשורים לנועץ עצמו ואיתור מסלול לימודים ו\או עבודה המתאימים לו ביותר מושם דגש על גיבוש אופציות לימודיות ותעסוקתיות התואמות לערכים ולאורח החיים ההולמים אותם בצד התחשבות בשיקולים פרקטיים וספציפיים המגבילים אותם, לעיתים, יותר בתהליך הבחירה וההתמודדות.
בלה גילוץ-
לאחרונה התרבו אלי פניות מצעירים חרדים לתהליך של יעוץ תעסוקתי. אני מוצאת חשיבות לשתף את חבריי באיפיונים של אוכלוסיית פונים זו כפי שהצטיירו במפגשים שלי.
לפגישה הראשונה בדרך כלל קודמות מס' שיחות טלפון הססניות לברור פרטים והתלבטויות. לאחר הסבר טלפוני על התהליך אני ממליצה לפונים לקחת פרק זמן לחשיבה ורק לאחר שיגיעו להחלטה לפיה הם מרגישים בשלים ומוכנים לתהליך לחזור ולקבוע פגישה.
הבחורים מגיעים ברובם נבוכים ומבולבלים ללא ציפיות מוגדרות ומאד טעונים ריגשית. בדרך כלל הם מופנים ע"י גורם מטפל (פסיכולוג קליני, פסיכיאטר ) או רב.
הבחורות לעומתם (באותה קבוצת גיל) מגיעות יותר מגובשות לגבי הציפיות מהתהליך ולאחר שכבר אספו מידע ראשוני על תכניות לימודים ומסגרות מתאימות.
בשיחות מבטאים הצעירים דילמות קשות בין רצונם להתפתח, להגיע להשגים אישיים אקדמיים וכלכליים אל מול רצונם למלא את המצופה מהם ולהקדיש את השנים הקרובות ללימודי קודש, להקים משפחה ולהתנהל בהתאם לנורמות המקובלות בקהילתם. תוך כדי כך, עולים קונפליקטים קשים של זהות, שייכות, דימוי עצמי והרגשת ערך מלווים בתגובות חרדה וחשש מפני דחייה ונידוי.
מעבר לדילמות האישיות עולה החשש מפני פגיעה בסיכויים לשידוך הולם של עצמם ושל אחיהם.
ניכרים באוכלוסיה צעירה זו כמיהה למידע מהנעשה מחוץ למסגרות החרדיות, סקרנות רבה לטכנולוגיות חדישות, משיכה להתנסות בחוויות יומיומיות ומידה של הרפתקה.
המודעות שלהם לגבי יכולתם האינטלקטואלית מצומצמת ובמבחנים באים לידי ביטוי חסרים משמעותיים של השכלה בסיסית. ההכרות שלהם עם עולם המקצועות מצומצמת ביותר ובתהליך היעוץ הם נדרשים גם לאסוף מידע. הביקורים שלהם בספרית מקצועות וכניסה למידע באינטרנט (בדרך כלל מחוץ לבית) נתפסים בעיניהם כחוויה מאד משמעותית ו"פותחת דלתות". בתהליך היעוץ אנו עובדים על עיבוד החוויה ומשמעותה ולומדים להשתמש במידע בצורה מושכלת תוך הכלה של "החוויה הגדולה". לעתים הם שומרים פרוספקטים או כתבות בעיתון בפינות מסתור בבית כמו: מתחת למזרון או בעגלת תינוק הנמצאת במחסן.
האיפיון הבולט שהתגלה בתהליך היעוץ ומשותף לרב האוכלוסיה הוא אישיות ילדותית ותלותית עם קווים כפיתיים וחרדתיים. אצל חלק מהפונים נמצאה הפרעת קשב וריכוז שגרמה לקשיים להסתגל לדרישות הלימודים בישיבה שהיא במידה רבה למידה עצמאית או בחברותה.
כמובן שבכל אוכלוסיה חשוב מאד להכיר את הקודים החברתיים, הערכים ודפוסי ההתנהגות אך כאן חשוב היה במיוחד לשוחח על נושאים אלה במהלך היעוץ כדי להוריד חרדה ולפתח מערכת של יחסי אמון כתשתית לעבודה היעוצית.
נושא חשוב במיוחד הוא לשלב ביעוץ התעסוקתי לקבוצה זו גישה מערכתית ולשתף עד כמה שניתן את המעגלים הקרובים כמו: הורים, בני זוג, ראש ישיבה או רב. דרכי הפנייה אליהם לשיתןף פעולה דרשו איסוף מידע על עמדותיהם ומערכת הקשרים שלהם עם הנועץ.
שמוליק בלאו
למביט על החרדים מבחוץ הם נראים דומים, לא רק בחזותם החיצונית, אלא גם בהשקפתם ודרך חייהם. ממש לא. החרדים נבדלים ביניהם כמעט בכל תחום אפשרי. הן בין הקבוצות השונות (ליטאים, חסידים, ספרדים ועוד) וכמובן הבדלים בינאישיים. הנועצים באים מרקעים שונים, ברמה דתית שונה, וגילאים שונים (מגיל 20 עד 50).
המשותף-
המגיעים לייעוץ אלי הינם גברים, חרדים, נשואים. רובם עדיין תלמידי ישיבות, חלקם למד לימודים כלליים עד כיתה ח' וחלקם אף לא זה. חלקם עיסוקם היחיד הוא לימוד בישיבה וחלקם משלבים עבודה חלקית. בעיקר עבודות בתוך המגזר החרדי: מורה ב"חדר", סופר סת"ם, מזכיר בישיבה, שוחט, משגיח כשרות. הבאים לייעוץ מעוניינים ללמוד ולרכוש מקצוע.
מכנה משותף בולט הוא – רצון ללימודים קצרים יחסית שיובילו לעיסוק מכניס. לרובם האפשרות המעשית ללימודים ארוכי טווח/אקדמאים אינה רלוונטית, אם מטעמים כלכליים ואם בשל פערים לימודיים.
גורם משותף נוסף, רובם "מתים" לצאת לעבודה. חלקם יאמרו בגלוי כי זו הייתה טעות לא ללמוד מקצוע ולהגיע למצב שבו הם נמצאים, וחלקם ישמרו על לויאליות עם הדרך החרדית של "תורתו אומנותו", אלא שבלית ברירה הם חייבים לצאת ולפרנס את משפחתם.
נטיות: התחום הראשוני המועדף על חלק גדול מהאוכלוסייה החרדית הוא התחום שנחשב בגלות לתחום היהודי – עסקים, פיננסים, תיווך. תחומי התעניינות בולטים נוספים: חינוך, מחשבים, יעוץ ופסיכולוגיה.
השונה -
קיימים פערים בולטים בין הנועצים בכל ההיבטים: ברמת המעורבות וההכרות עם העולם החוץ- חרדי. במוכנות הרגשית והמנטלית שלהם לצאת לעבודה. ביכולת הביטוי שלהם. ברמת הבשלות האישיותית. הדבר צפוי ומוכר, יועצים תעסוקתיים נתקלים בוודאי בפערים אלו אצל כל אוכלוסיית נועצים אחרת, ועם זאת, להערכתי, הפערים שמתגלים אצל החרדים גבוהים יותר.
הופתעתי להיפגש עם הפערים הללו אצל חרדים שמגיעים מרקע, מנטליות והשכלה דומים. ניתן לפגוש שני אברכים בגיל דומה, מצב משפחתי דומה, רמה קוגניטיבית דומה, מגיעים מאותה ישיבה - וההבדל ביניהם עצום. האחד מעורב מאד בנעשה בעולם, עבד בעבודות מגוונות, קרא והתעניין בתחומים מגוונים, גולש באינטרנט, ובקיצור, "איש העולם".
וחברו, ההיפוך הגמור, נאיבי להחריד, אינו מבין כהוא זה מהנעשה בעולם סביבו. גם ברמה הרגשית ניתן לפגוש בטווח גדול של יכולת ורצון לשתף.
אני פוגש את הנועצים לאחר שעברו סדרה של שאלונים ומבחנים, ובכל זאת ההבדלים האינדיבידואליים הגדולים אינם באים לידי ביטוי במבחנים. לעיתים קרובות רמתם הקוגניטיבית דומה ושאלון האישיות גם כן אינו מבטא את הפערים .
מקרים לדוגמא-
שמוליק בלאו-
אברך בשנות השלושים לחייו, אב חמישה ילדים, ממשפחה חסידית שהגיע לייעוץ, נשאל בשאלון על העיסוקים המעניינים אותו או שחשב עליהם. וענה בזו הלשון: "למסור הרצאות, מצווה טאנץ, לשיר גראמן". ובתרגום לעברית מדוברת – להרצות (שעורי תורה כמובן), לרקוד ריקודי מצווה בפני החתן, ולהקריא שירי הלל בחרוזים על גדולת החתן ומשפחתו (מקובל בחלק מהחתונות החסידיות). קל להבחין עד כמה האיש אינו מחובר לעולם התעסוקתי. לא מפתיע שגם עיסוקים אזוטרים אלו לא התאימו לו בשל נוכחותו החלשה ודלותו המילולית. לעומתו בחור ב' – בגיל ורקע דומים, בחור ערני וסקרן, סיים קורס תיווך נדל'ן וקורס משגיחי כשרות. עובד כמשגיח כשרות במספר מקומות וגם "מחלטר" בתיווך דירות. הוא קונה דירה בשכונה חרדית, משפץ אותה ומחלק אותה לשתיים שלוש דירות קטנטנות (בשל מצוקת הדיור של החרדים) ומוכר אותן. בתום הפגישה, כאשר החלפנו מס' מילים לא פורמליות, שאל אותי אותו אברך, מי לדעתך ינצח ב"אח הגדול", שפרה או בובליל? שני בחורים, חסידות אחת, שני עולמות.
לדעתי ניתן להסביר את הפערים הללו בדרך החיים המיוחדת בה גדלים ומתנהלים החרדים. לילד החרדי (ובהמשך לנער החרדי ועד לאברך נשוי) מוכתבים חייו בכל המישורים. לימודיו, המסגרות בהן ילמד, עם מי יתרועע.
כל התנהלותו המתבגרת, כולל השידוך והמשך חייו הדתיים כבוגר וכאברך בקהילה. יכול אדם להגיע לגיל ארבעים, לגדל עשרה ילדים מבלי שנדרש להתמודדות של ממש עם העולם החיצוני ובכלל. הקהילה הסגורה והמשפחה התומכת, מתווים דרך, דואגים, מנווטים. תנאים סביבתיים אלו יכולים להשפיע באופן שונה על טיפוסים שונים. אדם פסיבי, תלותי, גם אם כשריו נורמטיביים, עלול להגיע למצב של חוסר בשלות בולטת ואפילו הוא בגיל מופלג יחסית ואב לעשרה ילדים. הוא כמעט ולא נדרש במהלך חייו לקבל החלטות של ממש, להתמודד עם קונפליקטים. אפילו לא להיבחן (תחרות) או לעמוד בזמנים (עבודה). לעומתו, בחור דעתן, בעל חשיבה עצמאית, בעל אופי יזמי, דווקא בשל המגבלות והמורכבות של העדה בה הוא חי, הוא נדרש לפתרונות ומוצא דרכים יצירתיות להפליא להגיע למחוזות אחרים (אולי בדומה ליהודי השורד והיצירתי בגלות). וכך מעמיק הפער בין שני הילדים שגדלים בעולם החרדי הסגור. לו היו גדלים במערכת חיים ישראלית אחרת - הפער היה מצטמצם - בבי"ס, בצבא, בעבודה וכדו'.
בלה גילוץ-
ברצוני לשתף אתכם בתמונת פגישה משותפת שלי עם הורי נועץ בן 24 (שהיה מגיע אלי באופניים וקושר אותם רחוק מבית הוריו כחלק מחוויה אסורה): הגיעו זוג ההורים והנועץ. בפתח הדלת נראה הנועץ מזיע וסמוק פנים ומאד נרגש, אחריו עמדה אימו (אשה צעירה נאה מאד) ואחריה ניצב אביו משפיל מבטו ונראה קצר רוח.
לאחר שברכתי אותם והתמקמו בישיבה בחדר ביקש האב מבנו להחליף מקום ישיבה כדי שיהיה רחוק יותר ממני. משך כל הפגישה הסב האב את פניו הצידה והסתיר אותם עם כובעו השחור.
נראה שהאם הבינה היטב את הנאמר וביטאה רגישות והבנה לצרכיו של בנה עם ביטויים של קבלה ותמיכה (במהלך היעוץ סיפר הבן כי מעולם לא קיים שיחה אישית עם נימה ריגשית עם אימו).
לקראת סוף השיחה האב הוציא המחאה, נתן לבנו עם תנועה מורה שיעביר אלי ואמר מאחורי הכובע:
"עכשיו אני מבין שהתהליך שעבר בני חשוב ומבין מדוע הוא התעקש להגיע לפגישות איתך. אני יכול להיות עכשיו שקט לגבי עתידו (הומלץ לבנו לפנות למסלול הנדסאי אדריכלות)" הוא אף חיזק ואמר כי בנו הוא האחראי בבית לבניית הסוכה וכל שנה הוא עושה סוכה יותר מענינת ומעוצבת וכל השכנים מגיעים לראותה. ברור שהדרך ארוכה והבחור יוכל להיעזר בשיחות ליווי במהלך ההכשרה שלו. תמיכת המשפחה היתה עבורו הפתעה.
במקרה נוסף,הגיעה אלי ליעוץ גם אשת רב. בתחילה שלא בידיעת בעלה ועם התקדמות תהליך היעוץ ותמיכה מתאימה שיתפה אותו והוא התנדב אפילו להסיע אותה לפגישות. בתום התהליך התקימה פגישת סיכום משותפת ומאד מוצלחת לשניהם. האישה ציינה בפני כי בעלה לבש את המעיל החגיגי שלו עימו הוא מופיע לפגישות חשובות עם רבנים כהוכחה המבטאת מבחינתה את התמיכה הרבה שהוא נתן לתהליך.
ד"ר נורית אדלר
מרים, אשה חרדית בשנות השלושים, לבושה בצניעות ומטופחת בהופעתה. עברה להתגורר עם בעלה וחמשת ילדיה בשכונה חרדית בעיר חדשה ומתקשה למצוא עבודה.
בצעירותה למדה את מקצוע המזכירות, אך ההיצע במקום מגוריה עולה על הביקוש וקשה למצוא משרה. מבחינה כלכלית (וזה די נדיר במיגזר החרדי) היא יכולה להרשות לעצמה לא לעבוד, בעלה איש עסקים ומרוויח די לפרנסתם. עד לעת האחרונה טיפלה וטיפחה את ביתה וילדיה ואף השתתפה באופן פעיל בחוגי העשרה, אך כעת מרגישה צורך לתעל את האנרגיות והמרץ שלה לכיוון תעסוקתי שבו תרגיש ממצה את יכולותיה, תורמת לזולת ומוערכת בזכות עצמה.
מרים משתפת אותי באהבתה לעשייה, ברצון לראיית תוצאות מוחשיות, פרקטיות ואסתטיות ובצורך העז שלה לפעול, לחוש תורמת, להרשים ואפילו להתחרות ולזכות בהערכה. פחות אוהבת למכור ולשווק עצמה. בצד כל אלה רוצה מרים שיהיה לה מקום עבודה קבוע, מסגרת יציבה ומחייבת, כזו הכוללת ביטוי ליצירתיות למעשיות שלה, אוטונומיה מסוימת בקבלת החלטות ואחריות לגבי המוצר המוגמר ואף עזרה לזולת, אם אפשר.
בעלה מעודד אותה לצאת ללמוד ולעבוד. היא מבחינתה מעולם לא התלהבה מלימודים עיוניים לשמם, אהבה יותר ממקצועות הדורשים חשיבה לוגית, פתרון בעיות, הסקת מסקנות,.
מרים מרגישה קושי לקבל החלטה לגבי הבחירה המקצועית –היא אינה רוצה לבזבז את ההזדמנות שמרגישה שקבלה כעת, על בחירה לא מספיק מתאימה. היא מתעניינת בהרבה תחומים ולצד זאת יש לה גם דרישות לגבי מקום העבודה, תנאי העבודה ואופי העבודה. יש לה נטיה לעבוד בדרך ובקצב שלה, מאד איסטניסטית וקפדנית באפיה, שואפת לשלמות וכך חשה גם לגבי הבחירה התעסוקתית.
בדרכה המיוחדת מבטאת מרים את אחד האיפיונים הבולטים בתהליך היעוץ עם נשים וגברים מן המיגזר החרדי, הקשור לאמונה הדיספונקציונאלית שקיים מקצוע אידיאלי, שיתאים את עצמו אליהם בכל ההיבטים הרלבנטיים. מאחורי אמונה זו עומדים הן הציפייה שהתהליך והיועץ ימצאו עבורם מקצוע ותפקיד שכזה וכן שהם, מבחינתם, לא יצטרכו להתפשר או לוותר על האידיאלי ולו בזכות העובדה שהחליטו להתחבר לעולם העבודה (ובכך כבר עשו ויתור מסויים).
לקראת סוף פגישתנו למדה מרים להכיר ולהתוודע למיגוון השיקולים והכלים העומדים לרשותה בתהליך הבחירה וקבלה הסבר והדגמה על יום האיבחון ועל ספריית המקצועות.
יום האיבחון לא היה קל למרים. כבר מזמן שלא ישבה במשך שעות ובצעה מטלות, שחלקן ממש לא מוכרות לה (מבחנים פסיכומטריים, כתיבת סיפורים, העתקת צורות, דינמיקה קבוצתית ועוד). מה גם שכתלמידה בבית ספר לא היתה מן ה"חרשניות". הדבר ניכר גם בסגנון עבודה. למרות שהיה לה מאד חשוב להשקיע ול"הראות עצמה", פה ושם איבדה סבלנות, ניחשה או הרימה ידיים. לתחושתי, יתכן והמבחנים אינם משקפים את מלוא יכולתה.
רוב הישגיה של מרים במבחנים הפסיכומטריים היו מעל הממוצע, יחסית להישגי כלל האוכלוסיה. היא תפקדה טוב יותר במבחנים הדורשים חשיבה מעשית (הבנת הוראות מילוליות, שאלות בחשבון ותפיסת צורה דן מימדית) מאשר במבחנים הדורשים יכולת ניתוח והפשטה. גם במבחני כושר היד גלתה יכולת טובה, העלתה רעיונות מקוריים למדי והספקיה היו טובים. היא עובדת בקפדנות ובאסתטיות וחשיבתה יצירתית ולא מקובעת.
בשאלוני הנטיות גלתה מרים העדפה מגובשת לתחומי האמנות והטכנולגיה. למרות הצהרותיה כי חשוב לה גם מאד לתרום לאחרים, הרי נטייתה הבולטת היתה לממש את כישוריה צורניים והמילוליים, את הצד היצירתי והאסתטי, את הצורך במסגרת מסוימת ובראיית תוצאות ותוצרים לעשייתה. בתחומים אלה היא בחרה בעיקר במקצועות הנרכשים במסגרת קורסים קצרים יחסית ופרקטיים באופיים, הדורשים פחות השקעה עיונית. תחומים אלה תואמים גם את דפוס עבודתה במבחנים הקוגניטיביים. נראה שבחירתה ברמה הגבוהה פחות מבטאת גם את החשש שלה לא לעמוד בציפיות ובחלומות, את חוסר בטחונה בכישוריה הלימודיים והקוגניטיביים וכן את רצונה להשאיר זמן פנוי גם לביתה ומשפחתה.
במסגרת הדינמיקה הקבוצתית התגלתה שוב חשיבתה הפרקטית, התכליתית והעניינית. היא היתה מכוונת למעשים ולא לדיבורים תוך גילוי ערנות לפרטים ולדרישות, אקטיביות ויכולת התארגנות מסתגלת ומהירה. היא משקיענית, מהירה וחרוצה ונכונה להפשיל שרוולים. החלק הפחות טוב שלה קשור יותר לתכנון ולקבלת החלטות- צריכה שיגדירו לה מטרה ואז תשיג אותה. כאשר מוגדר לה יעד שכזה נוח לה יותר לעבוד באופן עצמאי או מול אנשים ופחות בעבודה צוותית משותפת.
לאו כל זאת שוחחנו על מספר תחומים עליהם היתה צריכה לקרוא בספריה ולראיין אנשים שלמדו ו/או עובדים בתחום. המקצועות שעלו היו: קוסמטיקה ואיפור, עיצוב אופנה, מגדנאות הפקת אירועים ובנוסף קורס יזמות עסקית (כולל שיווק) בו תיקח חלק לאחר הקורס המקצועי.
לזכותה של מרים יאמר כי התחברה לנאמר, תרמה מתחושותיה ושתפה בקשייה. לקראת פגישתנו האחרונה עשתה "עבודת בית" רצינית: קראה, בררה ופנתה ביזמתה למוסדות לימוד ולאנשים העוסקים בתחומים אלה. חלק מן הקורסים נדחו על ידה מסיבות טכניות ואחרים נשקלו באופן עניני, תוך התייחסות ליתרונותיהם ולחסרונותיהם לגביה, תוך בניית תוכנית פעולה והיערכות מצדה הן למסגרת הלימוד והן לגבי המשך העשייה וההתפתחות.
מרים יצאה בתחושה של אתגר ומסוגלות, שמעכשיו המושכות בידיה ועליה להמשיך ולממש את עתידה בהתאם לתוכנית שבנינו במשותף.
ה"סיפור" לא תם. כעבור שנה קבלתי טלפון נרגש ממרים. היא ספרה לי כי סיימה את קורס הקוסמטיקה והאיפור בהצטיינות והחלה לעבוד בטיפול קוסמטי ובמכירת מוצרי טיפול לנשים חרדיות בביתן. הפכה מאד פופולרית באזור מגוריה ומצליחה להרחיב את היקף לקוחותיה יותר ויותר. היא יוזמת מבצעים ומתנות לנשים שמביאות אליה עוד לקוחות (כאילו היתה אשת שיווק וותיקה) ונהנית מכל רגע.
אורלי צדוק ונטעלי דיטש
תכנית 'אשת חיל' לנשים בוכריות חרדיות
בחודשים יולי-אוגוסט 2009, במסגרת המכון לתכנון ויעוץ קריירה בניהול אורלי צדוק, העברנו תהליך של אבחון וייעוץ תעסוקתי בתוכנית 'אשת חיל' של עמותת 'בעצמי'.
תכנית "אשת-חיל" פועלת מזה מספר שנים בקרב נשים יוצאות קווקז ויוצאות בוכרה ברחבי הארץ. התוכנית משותפת לג'וינט ישראל ומשרד הרווחה - השרות לעבודה קהילתית ומופעלת באמצעות "שדולת הנשים בישראל". התוכנית הינה מובנת ומטרתה שדרוג וקידום תעסוקתי לנשים עובדות, פתרון תעסוקתי לנשים המנותקות ממעגל העבודה, קידום השכלת נשים והעצמה אישית וקבוצתית.
תכנית 'אשת חיל' לנשים בוכריות חרדיות ברמלה פועלת מזה 3 שנים. בתהליך הייעוץ השתתפו 13 נשים ובמסגרתו העברנו סדנה קבוצתית, אבחון תעסוקתי ושני מפגשי ייעוץ אישיים לכל משתתפת. בתום התהליך כל משתתפת קיבלה דו"ח סיכום. התהליך עצמו התנהל בבית הכנסת המקומי שהינו מקום מפגש קבוע לתכנית. העבודה השוטפת נעשתה מול רכזת התוכנית ברמלה, אשר נתנה רקע על כל אחת מהמשתתפות ונכחה גם בפגישת הסיכום שערכה הפסיכולוגית עם כל אחת מהמשתתפות.
בבואנו לתהליך ובמהלכו, ליוותה אותנו שאלה אחת עיקרית: האם בתהליך הייעוץ התעסוקתי נוכל לעזור לנשים אלה למצוא את דרכן לממש עצמן בעולם העבודה מבלי לפגוע בערכי הדת בהם מאמינות?
התחושה היא שמדובר באוכלוסייה קהילתית סגורה. כרטיס הכניסה הוא בדיקת "כשרות" הערכים שלנו, כפסיכולוגיות תעסוקתיות חילוניות. בדיקה של מידת הכבוד שאנו רוכשות לערכי הדת כמו גם הבטחה שלא תהיה פגיעה בערכים אלה. ניכר כי קיים פחד חזק שמא נפגע או נהרוס את מרקם הערכים הקיים. יתרה מכך, נראה כי על מנת לעבוד עם האוכלוסייה החרדית, בחינת הפאן הערכי הינה בעלת חשיבות רבה יותר מבחינת הפאן המקצועי. המנהיג המקומי אשר מקובל על הפרטים בקהילה מהווה מעין גורם סמכות, ממנו יש צורך לקבל אישור על מנת לחדור לחברה סגורה זו, ולהשתלב בתהליכי הייעוץ.
בשיחת ההכנה של הגורמים האחראיים בקהילה (הכוונה כאן בעיקר לרכזת התוכנית ברמלה) עם הפסיכולוגיות התעסוקתיות עלתה החלוקה בין הבית לעבודה, עם דגש על ההבנה כי הבית, הילדים, הבעל והמשפחה תמיד יבואו לפני העבודה. ניתן להבחין כי הפחד שעולה כאן מהפגיעה בערכים, הוא פחד מפני השתלטות הקריירה והעבודה על חשבון הבית.
הקו המנחה הוא שהאישה החרדית "צריכה" לדאוג קודם כל לבית, למשפחה, לבעל ולילדים, ורק לאחר שסיימה את כל החובות האלה, היא מוזמנת להתפנות לעיסוקים שלה. יחד עם זאת, בתהליך הייעוץ עצמו ניתן היה להבחין בהמון שמחה והתרגשות סביב ההתעסקות בעולם העבודה. לאחר שהאמון נרכש, עלה רצון לגדול, להתפתח ולהגיע למימוש עצמי דרך עולם העבודה. יתרה מכך, ניתן היה להבחין כי לעיתים לנועצות החרדיות ישנן דעות "מהפכניות" בנושא. לעיתים, הן מביעות רצון לשים את הפרנסה בראש סדר העדיפויות; לעיתים הן רוצות לבחור במקצועות "גבריים". למשל: נועצת נמרצת ודינאמית שחיפשה עבודה בה תוכל להיות בתנועה, בהמלצתה של הפסיכולוגית, בחרה ללמוד נהיגה ולעבוד כמפיצת סחורה. זוהי דוגמה להמלצה פחות שמרנית אך לאו דווקא פוגעת בערכי הדת.
גם מצד הפסיכולוגיות עלה צורך בהתאמות ושינוי של קונספציות קיימות. לדוגמה, גורמי הסמכות בקהילה דרשו שיתוף מלא בתהליך על מנת שיוכלו לשלוט במתרחש. מבחינה מקצועית יש כאן פגיעה בערכי הסודיות והפרטיות והפעם מבחינתנו עלה צורך לשים את הגבול. לבסוף, הגענו לפתרון המשלב את ערכי שני הצדדים גם יחד. ערכנו תהליך קבוצתי בו גורמי הסמכות היו שותפים והמשכנו בתהליך פרטני אשר נעשה בהשתתפות היועצת והנועצת בלבד. בשיחת הסיכום, אפשרנו לגורם הסמכות להיות נוכח. במהלך ההתערבות נוכחנו לדעת שהנציגות של גורם מרכזי בקהילה לא רק שלא פגעה אלא עזרה בקידום וישום התוכנית. הנוכחות נתנה מעין אישור לנוכחותנו. תמיכה בדרך, עזרה ותיווך במקרה של אי הבנות. ידענו שבפעמים הבאות נבקש ביוזמתנו גורם מתווך שכזה.
המסר הוא שבתהליך הייעוץ צריך למצוא פתרון אינטגרטיבי שמכבד את ערכי הדת מחד ומכבד את הרצונות, הצרכים והאישיות של הנועצת מאידך. לדוגמה: אישה שרצתה לפתוח חנות ולא רצתה להתערות עם גברים החליטה לפתוח עסק ביתי למכירת לבני נשים. כך, גם הקשיבה לליבה, לרצונותיה ולצרכיה וגם התחשבה בערכי הדת. היא בחרה למכור מוצרים שמשרתים נשים בלבד ולעשות זאת במרחב מוגן, בבית, על מנת לא להיחשף לעולם החיצוני ובכך אולי לאיים על בעלה.
הגישור הערכי בינינו כפסיכולוגיות חילוניות לבין הנועצות הדתיות ורכזת התוכנית ברמלה שגם היא דתייה, נעשה באמצעות כבוד הדדי ויצירת אמון. לכל צד היו את הערכים שלו עליהם לא היה מוכן להתפשר, למשל מבחינתנו סודיות ופרטיות ומבחינתן עבודה עם גברים.
בעזרת כיבוד הערכים הללו מחד וגמישות ומכוונות לשיתוף פעולה מאידך הצלחנו להגיע להסכמה לגבי התהליך וליצור שיתוף פעולה פורה.
בסיומו של התהליך קיבלנו חיזוק לידיעה שאדם הוא אדם וחוה היא חוה, ואף שהם יכולים לבוא בלבוש שונה או אורך חיים אחר הרי שעמדה פתוחה, מקבלת, סקרנית ונכונה ללמד מהווה יסוד חשוב בכל קשר בין אישי. בבואנו לתהליך, התייחסנו לשונות דת כאתגר, כמקור ללמידה, כאפשרות להרחיב את הכלים המקצועיים שלנו. במהלך התהליך התמודדנו עם פערי הערכים וניסינו להנגיש את תהליך הייעוץ התעסוקתי לאכלוסיה זו, שירות חיוני שאוכלוסיה זו בדרך כלל לא נחשפת אליו.
סיכום
נראה כי הצורך בפרנסה וחיבור עדכני לעולם התעסוקה בקרב בני המגזר החרדי, מהווים אתגר ופוטנציאל למימוש לכל הנוגעים בדבר. מימוש הפוטנציאל התעסוקתי של המגזר חרדי טמון בגישור על פערים בין החברה החילונית לחרדית הן במישור הערכי והן בידע ובהשכלה המתאימים. בכתבה שלהלן הוצגה ההתפתחות של מגמה זו באמצעות תהליכי היעוץ התעסוקתי, ופרוייקטים של גורמים עסקיים וציבוריים יחד.
בלה גילוץ "אני שמחה על ההזדמנות שניתנת לי לקדם את הרעיון של מימוש פוטנציאל והגשמה עצמית בקרב אוכלוסיה כה מיוחדת שנמצאת שנות דור מאחור מבחינת התאמתה להתפתחות המקצועית והאישית בעולם המודרני. אני רואה בעבודה זו טיפה בים לקראת תהליך של שינוי חברתי באוכלוסיה כה גדולה בתקווה שתהפוך לעצמאית, מתפקדת ובריאה ושתוכל לקיים את עצמה ".
ד"ר נורית אדלר" במקביל לשילובם של החרדים בתהליך יעוץ תעסוקתי חשובה מאד גם היערכות של שוק העבודה לקליטה הולמת ורחבה יותר של כוח העבודה החדש והייחודי שעומד לרשותו ומתן מענה הולם לצרכיו ובכך נוכל להנות מיכולותיו ומהמוטיבציות החדשות שמגלה".

 

האתגר וההזדמנות ביעוץ התעסוקתי למגזר החרדי

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד