ברוכים הבאים לאתר החדש של תוכנית הישגים

השגים-תוכנית לאומית להרחבת הנגישות להשכלה גבוה - עמוד הבית

השכלה - זרז להשתתפות פוליטית

1/06/2007

אחת האמִתות היציבות ביותר במדע המדינה היא שהשכלה היא אחד הגורמים המשמעותיים בניבוי צורות של השתתפות פוליטית. מחקרים מראים שהשתתפות פוליטית מושפעת מגורמים רבים, בהם גורמים מוסדיים (כמו שיטת הבחירות), מאפיינים של תרבות פוליטית (קיום של מסורת דמוקרטית וחברה אזרחית חיונית) ומשתנים נסיבתיים (כמו רמת תחרות גבוהה בין מפלגות או בין מועמדים). להשתתפות פוליטית יש גם זיקה למשתנים דמוגרפיים, כמו גיל, מין והשכלה. בגורמים הדמוגרפיים נמצא באופן עקיב שהשכלה היא הגורם שיש לו ההשפעה הרבה ביותר על השתתפות פוליטית בערוציה השונים: הצבעה, תעמולת בחירות, פעילות קהילתית במסגרת החברה האזרחית, יצירת קשר עם גורמים רשמיים ופעולות מחאה. מידת ההשפעה של ההשכלה משתנה בהתאם לדרישות של כל ערוץ.

באופן תאורטי בדמוקרטיה ההשתתפות הפוליטית פתוחה לכול באופן שווה. אך בפועל המשכילים, שהם בדרך כלל במעמד חברתי-כלכלי גבוה, מעורבים יותר בפוליטיקה ממי ש'אין להם'.

השכלה משפיעה באופן ישיר על השתתפות פוליטית, שכן מוסדות החינוך משמשים אמצעי חִברות פוליטי ממדרגה ראשונה. בהיסטוריה המודרנית התרחבותה של מערכת החינוך קשורה קשר הדוק לתהליכי דמוקרטיזציה. מערכת החינוך היא מסגרת שבה תפיסת האזרחות של האזרחים לעתיד מתגבשת, והשפעותיה על עיצובה של תפיסת האזרחות יציבות וארוכות טווח. ההשכלה גם מאפשרת לאזרחים לרכוש ידע פוליטי, וידע זה חיוני לצורך פיתוח מודעות פוליטית; הדבר תורם לביסוסה של תחושת אחריות אזרחית, ותחושה זו מגבירה את ההשתתפות הפוליטית.

 

השכלה גם משפיעה בעקיפין על השתתפות פוליטית. ההשכלה תואמת את המעמד החברתי-כלכלי - ההכנסה והמעמד המקצועי: ככל שרמת ההשכלה עולה, עולה גם רמת ההכנסה, ואנשים בעלי השכלה גבוהה עוסקים במקצועות עם יוקרה. מעמד חברתי-כלכלי הוא משאב חשוב להשתתפות פוליטית - מחקרים רבים מראים שאזרחים במעמד חברתי -כלכלי גבוה נוטים להשתתף בפוליטיקה יותר מאזרחים במעמד נמוך. לבעלי המעמד הגבוה יש יכולת התארגנות גבוהה יותר, בשל משאביהם החומריים וגם משום שהם חברים בארגונים ודרכם הם יכולים להיות מעורבים מבחינה פוליטית.

השכלה תורמת לפיתוח כישורים קוגניטיביים הדרושים לשם השתתפות פוליטית; למשל, יכולת ניסוח בכתב ובעל פה חיונית לצורך כתיבת מכתבים לנבחרי ציבור, לצורך תגובות בעיתונות ולשם ניסוח עצומות. השכלה גם מאפשרת לרכוש ידע פוליטי על ידי כלי התקשורת; ורכישת ידע פוליטי מגבירה את הנטייה למעורבות פוליטית.

המחקרים של ורבה ועמיתיו (1995) מראים באופן חד-משמעי שהשכלה היא גורם הניבוי הטוב ביותר לפעילות פוליטית ושיש לה השפעה מובהקת על גורמים המעודדים השתתפות: השכלה מגבירה את הסיכוי להכנסה גבוהה ולעבודה במקצוע עם יוקרה, ואלו מגבירות את ההשתתפות הפוליטית; היא מעודדת אזרחים לפעול בארגונים שדרכם הם עשויים להיות מגויסים לפעילות פוליטית, ובמסגרתם הם רוכשים מיומנויות אזרחיות; ויש לה השפעות פסיכולוגיות וקוגניטיביות על הזיקה לפוליטיקה: היא מגבירה את העניין בפוליטיקה ואת הידע הפוליטי. ראו התרשים להלן.

 

ברמה החברתית, ההשכלה היא יסוד להון חברתי, כלומר לכלים ולמיומנויות העומדים לרשות החברה. הון חברתי חיוני לצורך הבניה של חברה אזרחית תוססת ורמות גבוהות של השתתפות פוליטית. הידלדלות ההון החברתי (למשל בשל היעדר השקעה הולמת בחינוך) באה לידי ביטוי בחולשה של החברה האזרחית ובירידה ברמת המעורבות הפוליטית.

השכלה והצבעה

בשנות השישים קבע החוקר ליפסט את 'חוק הברזל' בנוגע לגורמים המשפיעים על שיעור ההצבעה בדמוקרטיות המערביות: 'The better educated [vote] more than the less educated; […] higher-status persons, more than lower' (Lipset, 1960: 82).

ההשפעה של השכלה על הצבעה בבחירות היא לינארית, דהיינו ככל שמספר שנות הלימוד של אדם גדול יותר כך גדל הסיכוי שיצביע. אף שלכאורה שיקולים רציונליים יכולים להוביל למסקנה שאין טעם להצביע (בשל היכולת המוגבלת להשפיע על התוצאה הכללית), עדיין המשכילים יותר מצביעים יותר.

לייפהרט ציטט מחקרים אשר מראים שככל ששיעור ההצבעה הכללי נמוך יותר, האי-שוויון בקרב המצביעים גדול יותר. כלומר, ככל ששיעור ההשתתפות נמוך יותר ההטיה לטובת מי 'שיש להם' גדולה יותר. בדמוקרטיות מערביות שבהן שיעור ההשתתפות נמוך במיוחד (דוגמת ארצות הברית ושווייץ) הפער בין המשכילים ובין הלא משכילים בולט במיוחד: בקרב המצביעים יש ייצוג גדול של משכילים בני המעמדות הגבוהים, ובקרב הלא מצביעים יש ייצוג גדול של הלא משכילים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך. בהינתן העובדה שפעמים רבות רמת ההשכלה והמעמד החברתי-כלכלי חופפים מוצא אתני, האי-שוויון בהשכלה טומן בחובו גם סכנה לחסר בייצוג של קבוצות אתניות בחברה, והדבר מהווה איום על הדמוקרטיה.

הקשר בין השכלה להצבעה חזק במיוחד בארצות הברית, ואחד ההסברים לשיעור ההצבעה הנמוך בקרב הפחות משכילים הוא קיומה של דרישה להרשמה מוקדמת לפנקס הבוחרים - שכן אין שם רישום אוטומטי, כמו בישראל ובדמוקרטיות באירופה.

גם בישראל בקרב הלא מצביעים נמצא שיעור גבוה של צעירים, משכילים פחות ובעלי הכנסה נמוכה. השכלה נמוכה ומעמד חברתי-כלכלי נמוך חופפים מוצא אתני, ולכן נמצא שיוצאי אסיה ואפריקה נוטים להצביע פחות מיוצאי אירופה ואמריקה, שבקרבם שיעור המשכילים והמבוססים מבחינה כלכלית גבוה יותר.

בדמוקרטיות מערביות אחרות, שבהן שיעורי ההצבעה גבוהים יותר, ההטיה לטובת המשכילים בולטת פחות. בצרפת, בגרמניה ובבריטניה נמצא שהשתייכות לאיגוד מקצועי, חברות במפלגה וכיוצא באלה הן המאפיינים של קהל המצביעים, וההשכלה פחות. במדינות שבהן שיעורי ההצבעה גבוהים במיוחד, משום שיש בהן חובת הצבעה (לדוגמה אוסטרליה, שבה שיעור ההשתתפות הממוצע בשנים 1949-2006 הוא כ-95%) כמעט שאין פערים, משום שרוב הציבור מצביע. חובת ההצבעה מטשטשת את ההטיה המעמדית, וביטולה (כמו בהולנד ב-1970) מחדד את הפער.
עם זאת, חוקרים טוענים כי האמירה הגורפת בדבר הזיקה בין רמת ההשכלה לשיעורי ההצבעה עומדת בסתירה למציאות: מאז מלחמת העולם השנייה רמת ההשכלה בדמוקרטיות המערביות עלתה בהתמדה, ואילו שיעורי ההצבעה במגמת ירידה (ירידה ממוצעת של כ-10% מאז שנות החמישים במדינות ה-OECD). לשם הדגמה: ההשקעה בהשכלה הגבוהה ורמת ההשכלה באוכלוסייה גבוהות מאוד בשתי המדינות שבהן שיעורי ההצבעה הנמוכים ביותר - ארצות הברית ושווייץ. מנגד, באיטליה רמת ההשכלה נמוכה (ממוצע של עשר שנות לימוד), אך שיעור ההשתתפות גבוה (כ-90%). עם זאת, ישנן מדינות שבהן ההשקעה בהשכלה הגבוהה ורמת ההשכלה באוכלוסייה גבוהות וגם שיעור ההצבעה גבוה, לדוגמה נורווגיה, דנמרק וגרמניה. ראו בלוח להלן.

הנתונים מלמדים אפוא שלמרות השפעת ההשכלה על שיעור ההצבעה, ככל הנראה ישנם גורמים אחרים המשפיעים על שיעור ההשתתפות בבחירות. למשל, חוקרים מסבירים את רמת ההצבעה הנמוכה בארצות הברית ובשווייץ בעובדה שבשתי המדינות תדירוּת הבחירות גבוהה והבוחרים נדרשים להופיע בקלפי לעתים קרובות - לבחירות לאומיות, אזוריות ומקומיות, ולעתים גם למשאלי עם. באירופה הירידה בשיעורי ההצבעה מוסברת בהיחלשות גורמים פוליטיים, ובהם איגודים מקצועיים ומפלגות.

עם זאת, היות שלהשכלה יש השפעה על שיעורי ההצבעה מן הראוי להשקיע בה, שכן מדובר בגורם דמוגרפי שניתן לשינוי, בניגוד לגורמים אחרים (לדוגמה גיל ומין). ההשקעה בהשכלה הגבוהה חשובה עוד יותר לנוכח הממצא שבקרב צעירים שיעורי ההשתתפות הפוליטית נמוכים יותר והם מעורבים פחות בפוליטיקה. השקעה בהשכלה עשויה להפוך את ההצבעה לערוץ השתתפות שוויוני, בעיקר בהשוואה לערוצים אחרים של השתתפות פוליטית שדורשים יותר יזמה, כישורים ומשאבים.

השכלה וצורות אחרות של השתתפות פוליטית

להשכלה יש השפעה משמעותית על צורות השתתפות פוליטית שדורשות יזמה, זמן, כישורים ותחכום פוליטי,כמו תעמולת בחירות ופעילות קהילתית. גם בפעולות מחאה הדורשות יזמה רבה ופנאי יש ייצוג-יתר למשכילים יותר: רמת ההשכלה היא אחד הגורמים המשמעותיים בנכונות לנקוט פעולות פוליטיות לא שגרתיות, כמו חתימה על עצומות, השתתפות בהפגנות חוקיות ושביתה. אזרחים משכילים ובעלי מעמד חברתי-כלכלי גבוה הם בעלי יכולת התארגנות גבוהה, ולכן הם פעילים ברוב הפרויקטים שבהם אזרחים שותפים, בפרט אלה שיזמתם 'מלמטה למעלה'. באופן כללי, ככל שמספר המשתתפים בפעילות פוליטית קטן יותר, כך גדול יותר שיעור המשכילים מהמעמד החברתי-כלכלי הגבוה הפעילים בה.

מנגד, רמת השכלה גבוהה קשורה גם לתחכום פוליטי, ולכך יש לעתים השפעה הפוכה: במקום לעודד מעורבות פוליטית, התחכום עשוי לבוא לידי ביטוי בציניות ובניכור כלפי המערכת הפוליטית וכלפי דרכים קונוונציונליות להשתתפות פוליטית.

השכלה ותמיכה בערכים דמוקרטיים

התרחבות ההשכלה בעולם המערבי אחרי מלחמת העולם השנייה באה לידי ביטוי בהתחזקות התמיכה בערכים דמוקרטיים, למרות הירידה המתמשכת באמון שיש במוסדות דמוקרטיים. מחקרים מוצאים קשר חזק בין השכלה ובין תמיכה בערכים דמוקרטיים (שוויון, חירות וסובלנות כלפי מיעוטים) וכן זיקה לעמדות חיוביות כלפי השתתפות פוליטית, כמו תחושת האזרח שיש לו יכולת להשפיע וגילוי עניין בפוליטיקה.

השכלה יכולה לתרום לחיזוק התמיכה בערכים דמוקרטיים באופן ישיר או עקיף:

  • באופן ישיר על ידי מוסדות החינוך, שמסייעים בהטמעת נורמות דמוקרטיות.
  • בעקיפין, לטענת אינגלהרט (1999), ההשכלה תורמת לביסוס הביטחון הכלכלי של האדם בשנים המעצבות, וביטחון כלכלי זה מאפשר לאדם לדבוק במערכת ערכים דמוקרטית. השכלה עשויה לתרום גם לכשירות הפוליטית של האזרחים, משום שהיא מאפשרת לרכוש מיומנויות שתורמות למימוש ערכים דמוקרטיים, דוגמת חופש הביטוי.

לסיכום, השתתפות פוליטית ותמיכה בערכים דמוקרטיים מושפעות ממגוון גורמים, אך השכלה היא בלי ספק גורם חשוב שניתן לטיפוח. השקעה בהשכלה עשויה לתרום לביסוס הדמוקרטיה באופן ישיר על ידי הטמעת ערכים דמוקרטיים במוסדות החינוך ובאופן עקיף על ידי חיזוק גורמים המעודדים השתתפות פוליטית. שוויון בהשכלה חיוני לעידוד השתתפות פוליטית רחבה, וזו עשויה להבטיח שוויון בייצוג בדמוקרטיה.

 

קישור לכתבה

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד