ברוכים הבאים לאתר החדש של תוכנית הישגים

השגים-תוכנית לאומית להרחבת הנגישות להשכלה גבוה - עמוד הבית

דפוסי התעסוקה משתנים מדור לדור ותלויים במגדר ובהשכלה/מרכז טאוב

28/12/2011

שיעור התעסוקה של גברים בישראל, הנמצא במגמת ירידה בשלושים השנים האחרונות, ורמתו נמוכה משמעותית מהשיעור במדינות ה-OECD, הינו מקור מרכזי לדאגה לגבי המשק הישראלי. לעומת זאת, שיעור התעסוקה של הנשים בישראל נמצא בעלייה מתמדת והוא עולה על השיעור הממוצע במדינות ה-OECD (תרשים ראשון).

בכנס ישראל-שדרות לחברה, שנערך לאחרונה, הציג פרופ’ איל קמחי, סגן מנהל מרכז טאוב, ממצאים חדשים על השינויים החלים בשוק העבודה, ועל הגורמים שמאחורי שינויים אלו.

ממצא אחד הוא, שהשינויים נובעים בעיקר מהבדלים בין דורות שונים, ואינם שינויים שחלו בקרב כל דור ודור. המחקר של קמחי מצביע על כך, ששיעורי התעסוקה של כל דור חדש של גברים נמוכים משיעורי התעסוקה של הדור שקדם לו. לעומת זאת, אצל הנשים, כל דור חדש נוטה להיות בעל שיעורי תעסוקה גבוהים לעומת הדור שקדם (תרשים שני).

ממצא נוסף ממחיש את הקשר בין תעסוקה והשכלה. מכיוון שלגברים ולנשים תכונות עבודה שונות, פער ההשכלה משפיע באופן שונה על גברים ועל נשים. עם זאת, בקרב כל קבוצה ההשפעה של ההשכלה גדולה מאד.

מתברר, שהירידה שחלה בשיעורי התעסוקה של גברים בישראל בעשורים האחרונים התרכזה אצל גברים מבוגרים יחסית, שהשכלתם אינה גבוהה. כך למשל, בקרב הגברים, שנולדו בשנות הארבעים של המאה העשרים, לא נמצא קשר בין שיעור התעסוקה לבין ההשכלה עד סוף שנות ה-30 לחייהם. אולם, החל בגיל 40 לערך, שיעורי התעסוקה של הגברים שהשכלתם עד 12 שנות לימוד הולכים ויורדים, בעוד ששיעורי התעסוקה של גברים, שהשכלתם גבוהה מ-12 שנות לימוד, מתחילים לרדת רק בגיל 50 (תרשים שלישי).

לעומת זאת קמחי מצא, שהעלייה בשיעורי התעסוקה של נשים בישראל נבעה רובה ככולה מרכישת השכלה גבוהה: שיעורי התעסוקה של נשים בעלות יותר מ-12 שנות לימוד כמעט כפולים משיעורי התעסוקה של נשים בעלות עד 12 שנות לימוד. שיעורי התעסוקה של נשים בעלות עד 12 שנות לימוד עולים עד גיל 43 ונותרים יציבים עד שהם מתחילים לרדת בגיל 48. לעומת זאת, שיעורי התעסוקה של נשים בעלות יותר מ-12 שנות לימוד עולים בהתמדה עד גיל 49 ורק אז מתחילים לרדת. בכך מסביר קמחי, כי אצל הנשים ניתן לייחס כמעט את כל העלייה המרשימה בשיעורי התעסוקה להתרחבות ההשכלה הגבוהה בקרבן. אצל הגברים, לעומת זאת, הנטייה הבולטת היא,  של ירידה בשיעור התעסוקה בקרב שנתונים צעירים יותר בכלל ובקרב הפחות משכילים בפרט.

קמחי מדגיש, כי ההשכלה היא המפתח העיקרי לצמצום פערי התעסוקה בין קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל. “על המדינה להעניק עדיפות ראשונה במעלה להקניַת כישורי עבודה מודרניים לתלמידים ולסטודנטים, כוח העבודה של העתיד. לא מדובר במספר שנות הלימוד בלבד. מדובר בתכני הלימוד, שעליהם להיות מותאמים לדרישות שוק העבודה המודרני, באיכות ההוראה ובאפקטיביות שלה ובאקלים בית-ספרי תומך. ככל שניתן ללמוד מן הנתונים המתפרסמים מעת לעת על מערכת החינוך ועל הישגי התלמידים, מדינת ישראל רחוקה מלהיות בדרך הנכונה.”


http://taubcenter.org.il/index.php/publications/discussion-papers/economic/employment-patterns-differ-between-generations-and-depend-on-gender-and-education/lang/he/
הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד