ברוכים הבאים לאתר החדש של תוכנית הישגים

השגים-תוכנית לאומית להרחבת הנגישות להשכלה גבוה - עמוד הבית

השכלה גבוהה בישראל תשס"ח / הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

1/08/2010

 

כללי

  • מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל כוללת 7 אוניברסיטאות, האוניברסיטה הפתוחה, 29 מכללות אקדמיות, 25 מכללות אקדמיות להוראה. סה"כ 62 מוסדות לימוד.
  • במוסדות הלימוד נלמדים כ 250 מקצועות לימוד שונים.

מועמדים

  • בשנת תשס"ח נרשמו 74,663 מועמדים ב 93,071 הרשמות ללימודי שנה א' לתואר ראשון באוניברסיטאות (36,383) ובמכללות האקדמיות (38,280).
  • מבין המועמדים ללימודים 52.5% נשים ו 47.5% גברים.
  • 25.8% מבין הנרשמים לאוניברסיטאות נרשמו ליותר מאוניברסיטה אחת לעומת 10.9% מהנרשמים למכללות שנרשמו ליותר ממכללה אחת.
  • מבין המועמדים לאוניברסיטאות – 57% התקבלו ולומדים, 17.9% התקבלו ואינם לומדים ו-25.1% לא התקבלו.
  • מבין המועמדים למכללות האקדמיות – 63.7% התקבלו ולומדים, 10.6% התקבלו ואינם לומדים ו-25.7% לא התקבלו.
  • מבין המועמדים לאוניברסיטאות שהתקבלו ולמדו – 47.5% התקבלו לעדיפות הראשונה. מבין המועמדים למכללות האקדמיות שהתקבלו ולמדו – 59.1% התקבלו לעדיפות הראשונה.
  • באופן כללי, מועמד שנרשם ליותר מוסדות הגדיל את סיכוייו להתקבל: באוניברסיטאות – 55.5% מהנרשמים למוסד אחד התקבלו ולמדו, לעומת 63.8% מהנרשמים ל-4 מוסדות ויותר. במכללות – 62.7% מהנרשמים למוסד אחד התקבלו ולמדו, לעומת 80.4% מהנרשמים ל-4 מוסדות ויותר. אולם, ריבוי הרשמות למכללות אצל נשים  לא הגדיל את סיכוייהן להתקבל לאחד המוסדות אליהן נרשמו.
  • באוניברסיטת בר אילן שיעור הנרשמים אשר התקבלו ולומדים היה הגבוה ביותר (60.1%), ואילו באוניברסיטת תל אביב שיעור הנרשמים אשר התקבלו ולומדים היה הנמוך ביותר (32.2%).
  • שיעור הנרשמים אשר התקבלו ולומדים היה הגבוה ביותר במרכז האקדמי פרס (98.5%) ובמכללה האקדמית להנדסה ירושלים (91.6%).  לעומת זאת השיעור הגבוה ביותר של מועמדים שנדחו היה במכללת שנקר (66.5%) ובבצלאל – אקדמיה לאומנות ולעיצוב (64.3%).
  • שיעור הנדחים הגבוה ביותר היה באוניברסיטת בן גוריון (55.6%), ואילו באוניברסיטת בר אילן שיעור הנדחים היה הנמוך ביותר (13.5%).
  • שיעור הערבים מסך כל המועמדים לאוניברסיטאות היה הגבוה ביותר באוניברסיטת חיפה (34.4%), לעומת אוניברסיטת תל אביב, בה שיעור המועמדים הערבים היה הנמוך ביותר – 10.3%.
  • שיעור הערבים מסך כל המועמדים למכללות היה הגבוה ביותר במכללה האקדמית צפת (62.7%), לעומת בית הספר הגבוה לטכנולוגיה – מכון לב, בו לא היו כלל מועמדים ערבים.
  • הגיל החציוני של המועמדים ללימודים באוניברסיטאות היה 23 שנים, ואילו של המועמדים למכללות האקדמיות היה 24.1 שנים.
  • 84.5% מסך כל המועמדים בתשס"ח היו יהודים, ו 12% היו ערבים. 79.8% מהמועמדים לאוניברסיטאות היו יהודים ו 16.6% - ערבים. 88.8% מהמועמדים למכללות היו יהודים ו 7.7% - ערבים.
  • 67.4% מסך המועמדים הערבים נרשמו לאוניברסיטאות ו 32.6% נרשמו למכללות.
  • בקרב המועמדים אשר התקבלו לאוניברסיטאות ולומדים בהן היוו היהודים 83.3% והערבים 13.4%, ואילו בקרב המועמדים אשר נדחו היוו היהודים 69.8% והערבים היוו 25.3%. (תרשים 1.6)

  • בקרב המועמדים אשר התקבלו למכללות לעדיפות הראשונה ולומדים היוו היהודים 90.5% והערבים 6.1%, ובקרב המועמדים אשר נדחו היוו היהודים 83.9% והערבים היוו 12.2%. (תרשים 1.7)

  • מקרב כלל המועמדים למוסדות הלימוד, 93.6% מתגוררים ביישובים ששייכים לאשכול חברתי כלכלי 3-8, 4.6% שייכים לאשכולות  1-2 (הנמוכים ביותר), ורק 1.2% שייכים לאשכולות 9-10.
  • רוב המועמדים שמתגוררים באשכול חברתי-כלכלי 1-2 נרשמו לאוניברסיטאות (61.9%) והשאר – 38.1% - למכללות. נתונים קרובים נרשמו באשכול חברתי כלכלי 9-10 (56.1% לאוניברסיטאות ו 43.9% למכללות). לעומתם מסך המועמדים אשר יישוב מגוריהם שייך לאשכולות 3-8, נרשמו 51.8% למכללות האקדמיות ו 48.1% נרשמו לאוניברסיטאות

 אשכול חברתי כלכלי של ישוב המגורים

אחוז מסה"כ המועמדים בתשס"ח 

  אחוז מהאשכול, לפי סוג מוסד

 אוניברסיטה  מכללה 

1-2

4.6

61.9 

38.1

3-8

93.6

48.1 

51.9

9-10 

1.8

56.1

43.9

 

 

סטודנטים לתואר ראשון

  • 170,236 סטודנטים למדו במוסדות להשכלה גבוהה לקראת תואר ראשון.
  • מבין הלומדים לתואר ראשון, 44.4% למדו באוניברסיטאות, 41.8% למדו במכללות אקדמיות, ו 13.8% למדו במכללות האקדמיות לחינוך. מהווה חלק מתהליך מתמשך מאז שנות ה-90 הכולל:
    א.  גידול כללי במספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון (גידול של 9.2% בממוצע לשנה בין השנים תש"ן לתש"ס, וב 3.3% בין תש"ס לתשס"ח).
    ב. עלייה גדולה יחסית במספרם של הסטודנטים במכללות האקדמיות (גידול של 18.8% בממוצע לשנה בעשור הקודם) לעומת עלייה מתונה, ובשנים מסוימות - אף ירידה, במספר הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות (גידול של 4.8% בממוצע לשנה בעשור הקודם).
  • בתשס"ח היוו הנשים 55.3% מכלל הסטודנטים, כאשר הייצוג היחסי הגבוה ביותר שלהן היה במכללות האקדמיות לחינוך (80.1%) והנמוך ביותר היה במכללות האקדמיות (48%).
  • באוניברסיטאות הסטודנטים צעירים יותר: הגיל החציוני באוניברסיטאות היה 24.5, בהשוואה ל25.3 במכללות האקדמיות ול-26.9 באוניברסיטה הפתוחה.
  • 30% מהסטודנטים הערבים למדו במכללות האקדמיות לחינוך, שם הם היוו 28.5% מכלל הסטודנטים.
  • 40.5% מהסטודנטים הערבים למדו באוניברסיטאות, והם היוו 11.8% מכלל הסטודנטים באוניברסיטאות.
  • 5.9% מהסטודנטים הערבים למדו באוניברסיטה הפתוחה ו 5.7% במכללות האקדמיות.
  • סטודנטים דרוזים לתואר ראשון מהווים 1.2% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון בישראל. חלקם היחסי הגדול ביותר הוא במכללות האקדמיות לחינוך – 1.9%, והקטן ביותר הוא במכללות האקדמיות ובאוניברסיטה הפתוחה – 0.6%.
  • מקרב קבוצת הסטודנטים הדרוזים לתואר ראשון, למעלה ממחציתם לומדים באוניברסיטאות (54.2%), 18.3% לומדים במכללות האקדמיות לחינוך, 17.9% במכללות האקדמיות ו9.5% באוניברסיטה הפתוחה.
  • 44.5% מהסטודנטים היהודים הלומדים לתואר ראשון הם ילידי ישראל שגם הוריהם ילידי ישראל. קבוצה זו בולטת בנוכחותה באוניברסיטאות (37.0%) ובמכללות האקדמיות (34.9%).
  • רבע מהסטודנטים  היהודים הלומדים לתואר ראשון הם ממוצא אסיה/אפריקה (24.7%). חלקם של אלו קטן יחסית באוניברסיטאות (19.8%) וגדול יחסית במכללות האקדמיות לחינוך (29.5%). לא ניכר הבדל משמעותי בין ילידי ישראל לילידי חו"ל בקבוצה זו, ובשתיהן רוב הסטודנטים לומדים במכללות האקדמיות (37.3% ו40.5%, בהתאמה).
  • 30.8% מהסטודנטים היהודים הלומדים לתואר ראשון הם ממוצא אירופה/אמריקה, והם מהווים 33.3% מכלל הסטודנטים באוניברסיטאות. לעומת זאת, נוכחותם מועטה במכללות האקדמיות לחינוך (26.1%), בעיקר כאשר בוחנים את ילידי חו"ל בקבוצה זו (5.8%). ככלל, לא ניכר הבדל מהותי בין ילידי ישראל לילידי חו"ל ממוצא אירופה / אמריקה.

  • כמחצית מהסטודנטים גרו ביישובים אשר האשכול החברתי שלהם 7-10 (הגבוהים ביותר), לעומת 24.8% שגרו ביישובים מאשכולות 1-4 (הנמוכים ביותר). 
  • כ-60% מהסטודנטים לתואר ראשון מאשכולות 7-10 (הגבוהים ביותר) למדו באוניברסיטאות (כולל האוניברסיטה הפתוחה), ופחות מ 7% למדו במכללות האקדמיות לחינוך.
  • באשכול ה"אמצעי" (5-6) רוב הסטודנטים למדו במכללות האקדמיות (37.0%) ובאוניברסיטאות (33.7%).
  • באוניברסיטאות יש ייצוג גבוה יחסית לסטודנטים שגרים ביישובים מהאשכולות הנמוכים 1-4 (25.3%) בהשוואה למכללות האקדמיות ולאוניברסיטה הפתוחה (21.7% ו 18.8%, בהתאמה). עם זאת, קרוב למחצית מהסטודנטים באשכולות אלו לומדים במכללות האקדמיות לחינוך, בהן יש ייצוג גבוה יחסית לאוכלוסייה הערבית.

מקבלי תארים אקדמיים

  • בשנת תשס"ח העניקו המוסדות להשכלה גבוהה בישראל תארים אקדמיים ל 55,321 סטודנטים, מהם 39,349 קיבלו תואר ראשון.
  • 18,793  קיבלו תואר ראשון מהאוניברסיטאות, ומעיד על ירידה באחוז הגידול השנתי (-3.8%).
  • במכללות האקדמיות קיבלו 12,830 תואר ראשון. נתון זה ממשיך את תהליך הגידול הקיים במכללות משנת תש"ן (1990/1) ועומד על אחוז גידול שנתי של 9.4%. עם זאת, הגידול פחות דרמטי מהעשור הקודם (תש"ן-תש"ס) בו אחוז הגידול השנתי עמד על 31.6%.
  • קיימים הבדלים בין האוניברסיטאות (כולל הפתוחה) לבין המכללות (כולל לחינוך) בהתפלגות התחומים שבהם הוענקו תארים. בשנת תשס"ח רוב מקבלי תואר ראשון בתחומי חינוך והכשרה להוראה (90.7%), עסקים ומדעי הניהול (70.2%) ומשפטים 074.9%) היו מהמכללות האקדמיות ומהמכללות האקדמיות לחינוך. לעומת זאת, רוב מקבלי תואר ראשון במדעים הפיזיקליים (97.1%), במקצועות העזר הרפואיים (89%), במדעים הביולוגיים ובחקלאות (80.9%), מדעי הרוח (79.4%), במתמטיקה, סטטיסטיקה ובמדעי המחשב (75.2%) ובמדעי החברה (68.9%) היו באוניברסיטאות. דווקא בהנדסה ובאדריכלות נרשם אחוז קרוב, יחסית, של מקבלי תארים בין אוניברסיטאות ומכללות (53.9% ו-46.1%, בהתאמה).
  • הגיל החציוני של מקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות הוא הצעיר ביותר – 26.6, בהשוואה ל27.6 במכללות האקדמיות. בהשוואה לגיל החציוני של המועמדים למוסדות, ניתן להסיק כי משך הזמן הממוצע של הלימודים לתואר ראשון עומד על 3.6 שנים באוניברסיטה ו3.5 במכללות האקדמיות.
  • הנשים היוו 68.9% מכלל מקבלי תואר ראשון: במכללות האקדמיות הן היוו 50.1% ממקבלי התואר הראשון, בהשוואה ל 57.6% באוניברסיטאות.
  • 42.8% ממקבלי תואר ראשון הערבים למדו במכללות האקדמיות לחינוך, ו 40.3% מהם למדו באוניברסיטאות. חלקם מכלל מקבלי התואר הראשון במכללות האקדמיות לחינוך היה 31.8%, לעומת 8.7% באוניברסיטאות.
  • 54.4% ממקבלי תואר ראשון הדרוזים למדו באוניברסיטאות ו 27.9% למדו במכללות האקדמיות לחינוך.חלקם מכלל מקבלי התואר הראשון באוניברסיטאות היה 1.2%, בעוד שבמכללות האקדמיות לחינוך חלקם עמד על 2.0%.
  • מבין מקבלי תואר ראשון היהודים 42.3% היו ילידי ישראל שגם הוריהם ילידי ישראל, 31.5% היו ממוצא אירופה/אמריקה ו-26.2% היו ממוצא אסיה/אפריקה.
  • חלקם של מקבלי תואר ראשון ממוצא אסיה/אפריקה באוניברסיטה הפתוחה היה גדול יחסית (34.9%), ואילו באוניברסיטאות חלקם היה הקטן ביותר – 21.7%.
  • חלקם של מקבלי תואר ראשון ממוצא אירופה/אמריקה גדול, ועמד על 31.5%. באוניברסיטאות חלקם היה הגבוה ביותר (34.2%), ואילו במכללות האקדמיות לחינוך חלקם היה הנמוך ביותר (26.3%).
  • הבדל ניכר בין ילידי חו"ל יוצאי אסיה/אפריקה לילידי חו"ל יוצאי אירופה/אמריקה – הראשונים מהווים 2.1% מכלל מקבלי תואר ראשון, בעוד האחרונים מהווים14.0% מקבוצה זו. כמו כן, 54.6% ילידי חו"ל יוצאי אירופה/אמריקה לומדים באוניברסיטאות , לעומת 41.6% מקרב ילידי חו"ל יוצאי אסיה/אפריקה.

  • 47.8% ממקבלי התואר הראשון התגוררו ביישובים אשר האשכול החברתי שלהם הוא 7-8: באוניברסיטה הפתוחה אחוז מקבלי התואר הראשון שגרו ביישובים אלו היה 64.6, לעומת 27 בלבד במכללות האקדמיות לחינוך.
  • 1.6% ממקבלי התואר הראשון גרו בישובים מאשכול חברתי 9-10 (הגבוה ביותר). 55.3% מהם למדו באוניברסיטאות ורק 4.4% במכללות אקדמיות לחינוך.
  • 4.5% ממקבלי התואר הראשון גרו באשכול חברתי-כלכלי 1-2 (הנמוך ביותר). 45.3% מהם למדו במכללות האקדמיות לחינוך ו 2.1% למדו באוניברסיטה הפתוחה.
  • קיים פער בכלל האוכלוסייה בין מספר הסטודנטים בשנה א' למקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות. פער יציב כבר הרבה שנים (תרשים 3.1).

 

 

  השכלה גבוה בשראל
הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד