ברוכים הבאים לאתר החדש של תוכנית הישגים

השגים-תוכנית לאומית להרחבת הנגישות להשכלה גבוה - עמוד הבית

מסתמן: אפליה מתקנת לפריפריה באקדמיה

26/02/2014

"לא רוצים ליצור אליטה מנותקת":במסגרת רפורמת שר החינוך פירון שתאפשר קבלה לאוניברסיטאות ללא פסיכומטרי, מגבשת בימים אלו ועדה משותפת למשרד החינוך ולאוניברסיטאות את הקריטריונים שלפיהם יוכלו תלמידי התיכון להתקבל לאוניברסיטאות על בסיס תעודת הבגרות בלבד. אחת האפשרויות הנשקלות היא לנקוט אפליה מתקנת לטובת סטודנטים מיישובים מוחלשים יותר.

אחת הסוגיות שאליהן נדרשת הוועדה נוגעת לבעיה שעלולה להיווצר בקבלה שתסתמך רק על בסיס תעודת הבגרות, ולפיה תלמידים מהפריפריה הלומדים בבתי ספר בעלי פחות משאבים יופלו לרעה בקבלה למוסדות הלימוד האקדמיים.

לדברי יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן ששון, ישנו חשש שהקבלה באמצעות תעודת בגרות בלבד תחריף את הקיטוב בין מרכז לפריפריה שהרי ברגע שיהיו שני תלמידים עם אותם ציונים - אחד מהמרכז והשני מהפריפריה - מוסדות הלימוד יעדיפו את התלמיד שלמד בבית ספר נחשב בשכונה מבוססת.

"החשש שלי, והוא לא רק שלי, שאם יבואו לפי ציוני בגרות, ייקחו אנשים שמגיעים מהשכונות המבוססות יותר", אומר פרופ' בן ששון. "אנחנו שוברים את הראש איך למצוא את הפוטנציאל הטוב בכל מדינת ישראל ולא ליצור אליטה מנותקת".

אחת האפשרויות ששוקלת הוועדה היא לאפשר מצב שבו שלושת התלמידים המצטיינים ביותר בכל בית ספר יזכו לכרטיס כניסה לאוניברסיטה לחלק ממקצועות הלימוד. אפשרות נוספת היא מתן תעדוף לתלמידים שהוכרו כמצטייני שר החינוך - פרמטר המקיף תלמידים מכלל שכבות האוכלוסייה.

ליצור אפליה מתקנת

לדבריו של בן ששון, "צריך למצוא דרך לתקנן את זה. נניח, תלמיד שנמצא במקום הראשון בבית ספרו שבפריפריה יזכה לעוד 20 אחוז בציונו כדי שהוא יגיע (לאקדמיה). צריך ליצור אפליה מתקנת". בן ששון מוסיף: "אני מוטרד מזה עכשיו ולא מחכה ליום שבו ידובר בזה, ואז ניזכר ששכחנו את גדרה ודרומה וחדרה וצפונה. זאת אחת הבעיות שמטרידה אותי וביקשתי גם מהוועדה שתחשוב על כך".


כבר כיום מונהגות תוכנית לאפליה מתקנת במוסדות האקדמיים ברמה מסוימת, אבל כעת יהיה מדובר במדיניות גורפת יותר שתנסה לצמצם את הפערים הקיימים במקום להעמיק אותם.

על פי דוח מרכז אדווה שפורסם לפני כחודש, "מי שמתחילים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה אינם מייצגים באופן שווה את הקבוצות השונות בחברה הישראלית". על פי הדוח, "השיעורים הגבוהים ביותר של התחלת לימודים אקדמיים נרשמו בקרב יהודים הגרים ביישובים השייכים לאשכול חברתי-כלכלי גבוה שלמדו בנתיב העיוני. השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו בקרב ערבים הגרים ביישובים השייכים לאשכול חברתי-כלכלי נמוך".

עוד נכתב בדוח: "בשנת הלימודים 2011/12, ביישובים יהודיים מבוססים, שיעור בני 20-29 שלמדו לתואר ראשון באוניברסיטה או במכללה אקדמית בישראל עמד על 21.8 אחוז . שיעור זה היה גבוה פי שלושה מהשיעור המקביל ביישובים הערביים- 7.5 אחוזים . בעיירות הפיתוח, השיעור- 13.4 אחוז - היה גבוה יותר מזה של היישובים הערביים, אבל עדיין רחוק מהיישובים המבוססים".

כך למשל, בעוד בערים כפר שמריהו, עומר, סביון וכוכב יאיר עמד שיעור הסטודנטים שהחלו ללמוד לתואר ראשון מקבוצתהגיל 20-29 על יותר מ-32 אחוז , בקריית שמונה, אשקלון, אשדוד, באר שבע, שדרות, נצרת ועפולה עמד שיעור הסטודנטים על כ-15 אחוז ואף פחות.

לצד המענה החברתי שתיתן הוועדה לאוכלוסיות שעלולות להינזק מהרפורמה, היא צפויה לבחון גם כיצד לשפר את האמון בבחינות הבגרות, ולהגדיר באופן אחיד את הפרמטרים לבחינת העבודות הבית-ספריות של התלמידים שיהוו חלק ממרכיב ציון הבגרות.

הוועדה צפויה להגיש את מסקנותיה לקראת סוף שנת הלימודים הנוכחית.

 

לכתבה המלאה לחץ כאן
הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד