ברוכים הבאים לאתר החדש של תוכנית הישגים

השגים-תוכנית לאומית להרחבת הנגישות להשכלה גבוה - עמוד הבית

הפקולטות למשפטים בפאניקה - המועצה להשכלה גבוהה נותנת להן ציונים / הארץ

13/09/2005

ארגזים על גבי ארגזים עמוסים במאות כרכים ועשרות אלפי מסמכים - כך נראה בימים האחרונים אחד החדרים במשרדים של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) שהוקצה לפרויקט הגרנדיוזי שיזמה; לראשונה הקימה המל"ג ועדה שתפקידה לבדוק את איכותם של כל המוסדות ללימוד משפטים ישראל - אוניברסיטאות ומכללות פרטיות - ולהעניק להן ציון.

יו"ר הוועדה הוא שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יצחק אנגלרד. חברים בה עו"ד עמיהוד בן פורת, פרופ' קרל מונק וכן פרופ' יוסף ויילר. האחרון הוא אימת הפקולטות למשפטים. אלה זכו ממנו למקלחת צוננת במאמר שפירסם לפני כמה שנים, בו תקף את שיטת הלימוד בהן וכינה אותה שערורייתית (ראו מסגרת).

הקמתה של הוועדה חוללה סערה בעולם האקדמי-משפטי בישראל. עד היום ההייררכיה היתה ברורה: האוניברסיטאות צועדות בראש ונחשבות לאיכותיות יותר מאשר המכללות הפרטיות. כעת הסדר הישן והטוב עלול להשתנות בגלל היוזמה של המל"ג לבחון את 10 המוסדות ללימוד משפטים על פי איכותם. הדבר ללא ספק מדיר שינה מעיניהם של הדיקאנים - במיוחד מכיוון שעדיין לא הובהר מה יהיו התוצאות האופרטיוויות של הבדיקה.

בכל מקרה, בפקולטות עמלו בחודשים האחרונים על המענה לשאלון בן עשרות עמודים שקיבלו מהוועדה. בין הנתונים שהתבקשו בתי הספר לספק: תיאור יסודי של המוסד; תיאור תוכנית הלימודים; פירוט הקורסים שניתנו במוסד בחמש השנים האחרונות; הביבליוגרפיה ורשימות הקריאה המלאות בכל אחד מהקורסים; הרכב הסגל - מרצים ומתרגלים - ואופן בחירתם; הערכות המינהל האקדמי; אופן קבלת ההחלטות. עוד התבקשו המוסדות לפרט מה הן מטרותיהם, כיצד הן מוגשמות ולערוך סקרים בקרב סטודנטים, בוגרים ומעסיקים, ונתונים רבים נוספים. כל החומר הועבר בעשרה עותקים.

בתחילה דרשה הוועדה שכל החומר יוגש לה גם בתרגום לאנגלית. המוסדות התרעמו על דרישה זו שפירושה, לטענתם, השקעה של מאות אלפי שקלים בגיוס שירותי תרגום של אלפי העמודים. כתוצאה מכך הופחתה כמות החומר המיועד לתרגום.

כעת, לאחר שהפקולטות הגישו את התשובות, עמלים חברי הוועדה על ניתוח החומרים. כששלב זה יסתיים צפויה הוועדה לצאת אל השטח ולבקר בכל אחד מהמוסדות. בביקור תפגוש הוועדה את המרצים וההנהלה ותשוחח עם סטודנטים. לאחר מכן יקבע הדירוג מא' עד ה' (ראו טבלה). אם מוסד לימודי יקבל ציון נמוך - התוצאה האפשרית תהיה סגירת תוכנית הלימודים.

מאבק על יוקרה וכסף

במל"ג מנסים להרגיע את הרוחות ומציינים רשמית כי מטרת ביצוע ההערכה היא "לשפר את איכות הלימודים האקדמיים בישראל, להביא את המוסדות להכיר בחשיבות הנושא ולפתח מנגנון פנימי להערכה מתמדת של האיכות האקדמית וכן להבטיח את המשך השתלבותה של המערכת האקדמית הישראלית במערכת האקדמית העולמית". כמו כן מציינים כי הסיכוי שייעשה שימוש באופציית הסגירה הוא קלוש.

ואולם רבים בין הדיקאנים בפקולטות למשפטים חוששים כי הסקר הוא רק יריית הפתיחה וכי בעתיד הדבר ישפיע על הכיס של הפקולטות. "יש כל מיני חששות והשערות", אומר פרופ' אריאל בנדור, עד לאחרונה דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה וכיום דיקאן הסטודנטים באוניברסיטה. "אמרו לנו שכרגע מדובר בפיילוט בלבד, אבל שבעתיד עשויה להיות לכך השפעה על מפתח תקצוב המדינה". בקיצור, המאבק הוא לא רק על יוקרה אלא כנראה גם על כסף.

המשמעות ברורה: כיום זורמים תקציבי המדינה ללימודי המשפטים אך ורק לאוניברסיטאות ואילו המכללות הפרטיות אינן זוכות אף לא לשקל אחד. שינוי מפתח התקצוב עשוי להזרים כספים ממשלתיים למכללות הפרטיות על חשבונן של האוניברסיטאות. מרבית המכללות מעסיקות גם כיום את טובי המרצים והמומחים בתחום, וההנחה היא שהעברת תקצוב אליהן תוביל להפחתה מיידית בשכר הלימוד הגבוה, כך שהיתרון הכמעט יחיד של האוניברסיטאות ייעלם.

על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, כיום מקבלות הפקולטות למשפטים תקצוב של 9,750 שקל לשנה לסטודנט למשפטים לתואר ראשון. מדובר בתעריף מרבי המופחת במקרה שסטודנט לא מסיים את התואר. לפי תחשיב של 3.5 שנות לימוד לתואר ראשון עולה שהמימון שמקבל כל סטודנט הוא 34,125 שקל.

כיום, על פי הערכות, לומדים לתואר הראשון באוניברסיטת תל אביב 1,600 סטודנטים; 1,000 באוניברסיטה העברית; 850 באוניברסיטת חיפה ו-800 באוניברסיטת בר אילן. לפי נתוני התקצוב לכל סטודנט ובהכפלת מספר הסטודנטים, יוצא כי סך כל התקצוב שמקבלות ארבע הפקולטות למשפטים הוא 4 מיליון שקל בשנה.

מצב בלתי נסבל

חיזוק לחשש כי כוונת המל"ג באמצעות הבדיקה של הוועדה היא לשנות את סדרי העדיפות בתקצוב המוסדות, יכלו למצוא ראשי הפקולטות בדבריה של שרת החינוך, לימור לבנת, שבתוקף תפקידה עומדת בראש המל"ג. במאמר שפירסמה לבנת באחרונה במגזין הפרקליטים, היא קראה להגברת הנגישות של בתי הספר למשפטים לציבור הרחב בכלל ולפריפריות בפרט. לדבריה, האוניברסיטאות יצרו התבצרות אליטיסטית שבו קיבלו זיכיון בלעדי מהמדינה למטרת לימוד גבוה ומחקר, וניצלו אותו כדי לחלק בינן לבין עצמן את הסטודנטים, את תחומי הלימוד, את סגל ההוראה והמחקר ואת התקציבים שהממשלות העמידו לרשותן.

"כיום מתקיים מצב בלתי נסבל, שלפיו יש בישראל עשרה בתי ספר למשפטים, אחד בירושלים, אחד בחיפה ושמונה בגוש דן", מציינת לבנת ומזכירה במאמר כי שישה מתוך שמונה המוסדות בגוש דן הם מוסדות שאינם מתוקצבים - מצב המשרת בעיקר צעירים ממשפחות במעמד סוציו-אקונומי גבוה ופוגע בצעירים מהפריפריה.

"התחום המשפטי זקוק לטלטלה ולרענון אולי יותר מכל תחום אקדמי אחר", כתבה לבנת במאמרה. לעומת זאת מקורב לאחת האוניברסיטאות הנבדקות, אמר: "זה עלול להיות תחילת תהליך הקריסה של האוניברסיטות. יתפתחו כאן בתי ספר תעשייתיים לעורכי דין והמחקר ייעלם מן העולם".

הוועדה, יש לציין, אינה מפרטת את הקריטריונים שינחו אותה בדירוג המוסדות אך היא מציינת במענה לטענה על ההבדל המחקרי בין האוניברסיטאות למכללות כי הדבר יובא בחשבון. במל"ג מבהירים כי הוועדה לא תערוך השוואה בין המוסדות, אלא תנקוט שיטת בדיקה המכונה Fitness for purpose - כלומר, עד כמה המוסד או היחידה האקדמית עומדים במטרות וביעדים שהציבו לעצמם. "מובן כי מוסד המגדיר עצמו כמוסד מחקר יהיה שונה ממוסד שאינו מגדיר עצמו ככזה, שכן היעדים ואופי הלימודים שונים".

לחששן של האוניברסיטאות מתוצאות הסקר תורמת ללא ספק נוכחותו של פרופ' ויילר כאחד מארבעת חברי הוועדה. המאמר של ויילר שבו יצא נגד שיטת הלימוד בה נוקטת אוניברסיטת תל אביב ואשר מאפיינת גם את שאר האוניברסיטאות, עורר סערה והביא את האוניברסיטאות והמכללות לבדוק את עצמן ולבצע שינויים.

פרופ' אריאל פורת, דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, אומר כי כיום הביקורת של ויילר כבר אינה רלוונטית. "הביקורת העיקרית היתה שרמת הלימוד בכל הפקולטות אינה גבוהה מכיוון שהסטודנטים אינם קוראים את החומר לקראת השיעורים ולמרצים לא אכפת", הוא אומר. "מאז נקטנו צעדים ששינו את המצב הזה".

בין היתר מפרט פורת כי כמה מהמורים החלו לערוך בחינות פתע ומי שאינו מופיע לשיעורים מפסיד נקודות. גם השיעורים מועברים כך שמי שלא התכונן וקרא את החומר הרלוונטי לא יוכל להבין את השיעור. שינוי נוסף שהכניסה אוניברסיטת תל אביב הוא הכנת מפה עם השמות והתמונות של התלמידים המשתתפים בקורס, כדי להפחית מהאנונימיות שלהם - זו שמאפשרת להם להעדר מהשיעורים באין מפריע. "בסך הכל למאמר היה תפקיד חשוב מאוד, על אף שהציג דברים שכבר ידענו אותם, אבל אני בטוח שזה כן נתן לנו תחושה שמשהו לא בסדר והיום הפקולטה נראית אחרת".

"הנהגנו בחני פתע"

ד"ר תמר גדרון, דיקאנית בית הספר למשפטים של המסלול האקדמי במכללה למינהל: "אני מקדמת את ויילר בברכה. לדעתי הוא ימצא כי חלק מהדברים שכתב כבר לא מתקיימים. התמודדנו עם חוסר הנוכחות, העדר קריאה ויחס לא נכון של סטודנטים, והדברים הללו כבר כמעט שאינם קיימים".

גם האוניברסיטה העברית פעלה ליישם את הביקורת שמתח ויילר. "עניין הקריאה של החומר על ידי הסטודנטים מפריע לכולנו ואנחנו מנסים לטפל בזה בכמה דרכים", אומר ד"ר דוד אנוך מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. "הפעלנו סל של אמצעים שיכולים לעזור כמו בחני פתע ובדיקת רשימות הקריאה הנדרשות". אנוך היה אחראי מטעם האוניברסיטה על המענה לשאלון של המל"ג. "אנחנו בטוחים בעצמנו ומקבלים את החשיבות של הערכת בחינת איכות עצמית תוך מוסדית וגם חיצונית", הוא מסכם.

"ביזיון אינטלקטואלי"

פרופ' יפה זילברשץ, דיקאנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן: "התבקשנו לפרט מה הן המטרות שלנו ולהראות איך הגענו ליעדים שהצבנו לעצמנו. הדבר דרש מאתנו לעשות מאמץ גדול וחשוב, כדי לבחון ולהסתכל על המערכת פנימה ולבדוק עד כמה היינו דינמיים ויצירתיים".

בדבריו של פרופ' אמנון רובינשטיין, דיקאן המרכז הבינתחומי הרצליה, מודגש הצורך של המערכת בטלטלה. "צריך לתקצב את הסטודנט ולא את מוסד הלימוד", הוא אומר. "הסבסוד צריך להיות על בסיס שוויוני ולא כמו היום, שבו סטודנט באוניברסיטה מקבל סובסידיה ואילו סטודנט במכללה לא מקבל שום דבר. זה מצב לא מוסרי ולא חוקי".

רובינשטיין אומר כי המוסד שהוא עומד בראשו מתלבט לעומת המוסדות האחרים בכך שלימודי התואר הראשון נמשכים 4 שנים ובמהלכם נדרשים הסטודנטים ללמוד 2 מקצועות אצל מרצים מחו"ל שמנהלים את ההרצאות באנגלית. זאת, במטרה שהבוגרים יהיו מסוגלים לנהל שיחה באנגלית ברמה גבוהה.

ואולם, עמדתן של מרבית האוניברסיטאות שונה. אחד מבכירי הפקולטות למשפטים אמר כי לטעמו "יש מכללות שהן פשוט ביזיון מבחינה אינטלקטואלית". לדבריו, "יש מוסדות שמתייחסים להוראה וללימוד הרבה פחות ברצינות וכמעט אי אפשר להיכשל שם במבחן. כמובן שליד מוסדות כאלה האוניברסיטאות יכולות רגועות לגמרי".

הדו"ח המסכם של הוועדה היה אמור להתפרסם בתוך כמה חודשים, אך לאור ההיקף העצום של החומר שהועבר לה צפוי שהתהליך יהיה ארוך מהמתוכנן. בינתיים ימתינו ראשי המוסדות בדריכות לציונים שידרגו את איכותם.

היחיד שנראה כי הצליח לקחת את הבדיקה בקלילות רבה הוא ד"ר דודי שוורץ, דיקאן בית הספר למשפטים בקריה האקדמית בקרית אונו. עם הסגל האקדמי של הקריה נמנים כמה מהמרצים הבכירים באוניברסיטה העברית בירושלים, בהם פרופ' זוהר גושן ופרופ' גבריאלה שלו. לדבריו, הם עזבו את האוניברסיטה והצטרפו למכללה. "אני ממש לא מודאג מהסקר", הוא אומר. "יש לנו מרצים מעולים ואני חושב שנקבל ציון מרשים".

פרופ' ויילר : תרבות הלימוד בישראל שערורייתית

אחד מחברי הועדה הוא פרופ' יוסף ויילר, המלמד בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד וזה 15 שנה מרצה אורח בפקולטות למשפטים בישראל ובעולם. מאמר שכתב ביחד עם עוזר ההוראה יניב פרידמן, בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שפורסם ביולי 2001 בכתב העת "עיוני משפט", עורר סערה. במאמר נטען כי מצב לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב ובמוסדות האחרים הוא שערורייתי.

"כשאני בוחן את רמת החינוך המשפטי בישראל, מסקנתי הסופית היא כי המצב הוא בבחינת מפולת", כתב ויילר. מפולת זו, הוא מציין, נובעת מתרבות לימוד שערורייתית המאפיינת חלקים ניכרים במוסדות החינוך המשפטי בישראל ומחייבת מהפך רציני והגדרת סדר עדיפויות חדש.

המפולת, לדברי ויילר, מתבטאת בכך שהפקולטה למשפטים אינה מביאה לידי מיצוי את יכולתו של הסטודנט ורמת החינוך המשפטי, המקצועי והאינטלקטואלי נמוכה לאין שיעור מזו שהיה ניתן להשיג בהתייחס לנתוני הפתיחה הגבוהים של הסטודנטים וסגל המרצים. "תחושת ההחמצה ובזבוז הפוטנציאל הנובעים מכך הם שמניעים אותנו להשתמש במלה הקשה - שערורייה", הוא מסביר.

במאמר מציין ויילר כי בפקולטות קיימת נורמה של אי קריאת החומר. לדבריו, רוב הסטודנטים אינם קוראים את החומר הנדרש לצורך השיעורים, הנוכחות בשיעורים נמוכה והמרצים מתעלמים מכך: "תארו לעצמכם מערכת להכשרת רופאים המחנכת לזלזול בנורמות בסיסיות כגון שטיפת ידיים".

בנוסף יצא ויילר נגד העובדה שישראל היא המדינה היחידה שלטענתו הוא מכיר, בה המורים אינם בודקים את הבחינות בקורסים שהם מלמדים בהם. הבחינה עצמה, לדבריו, כמעט שאינה משקפת השקעה, הבנה או חשיבה משפטית ואינה יוצרת פערים ברורים בין סטודנטים שנכחו בשיעור לבין אלה שהתכוננו באמצעות מחברת הבחינה.

 

קישור לכתבה

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד