ברוכים הבאים לאתר החדש של תוכנית הישגים

השגים-תוכנית לאומית להרחבת הנגישות להשכלה גבוה - עמוד הבית

טיפול שורש בפערים / הארץ

1/01/2006

יש קשר הדוק בין ההשכלה לבין רמת החיים, המתבטא - כפי שתיארתי במאמרי הקודם (26.12) - בהבדלים של עשרות אחוזים בשכר ובסיכויים למצוא עבודה. נשאלת השאלה מהו מקור הפערים המשמעותיים הללו ואיך אפשר לצמצמם.

צמיחה כלכלית משקפת שינויים מבניים במשק - במעבר מהתבססות על חקלאות, לתעשיות קלות כמו טקסטיל ולאחר מכן לתעשיות כבדות ומתוחכמות ולשירותים. תמונת היצוא של ישראל ממחישה את ממדי השינויים: ב-1950 48% מהיצוא היה חקלאי לעומת 27% יצוא תעשייתי ללא יהלומים. ב-2003 החקלאות תרמה ליצוא 2% בלבד בעוד ששיעור היצוא התעשייתי ללא יהלומים היה 61%. בעשור וחצי האחרונים השתנה מאוד היצוא התעשייתי כשלעצמו. בעוד שב-1990 חלקו של ההיי-טק היה 30% מסך היצוא התעשייתי ללא יהלומים - ב-2003 הוא כבר גדל ל-46%.

שינויים מבניים אלה מגבירים את הביקוש במגזר העסקי לעובדים משכילים ומיומנים, על חשבון הביקוש לעובדים בעלי השכלה נמוכה. ככל שהביקוש לעובדים משכילים גדל, נוצר מחסור יחסי הגורם להעלאת שכרם של עובדים אלה ומגדיל את סיכוייהם למצוא עבודה. אצל בעלי ההשכלה הנמוכה - התמונה הפוכה.

זהו תהליך שעוברת כל חברה מערבית - וככל שפותחים את המשק, התחרות רק גוברת ומאיצה את הצמיחה. לכאורה, הפתרון לפערים ההולכים וגדלים פשוט למדי: נראה כאילו הדאגה לחלשים מחייבת האטת תהליך הצמיחה - אך לא יכולה להיות אי-הבנה בסיסית יותר של האפשרויות העומדות לפנינו.

יש צורך לשנות את תמהיל ההשכלה בשוק העבודה הישראלי מקצה אל קצה. מי שחושש מהצפת השוק בבעלי השכלה גבוהה שיתקשו למצוא עבודה מתעלם מהגידול הניכר והמתמשך של הביקוש לעובדים אלה. בארה"ב, למשל, הוכפל מספר בוגרי האוניברסיטאות בשנות ה-70 וה-80. אך במקום ששכרם יירד כתוצאה מהצפה לכאורה של השוק, הוא עלה כי הביקוש לעובדים משכילים גדל עוד יותר כתוצאה מהצמיחה.

הגרף משקף חלק מההבדלים העיקריים בינינו לבין החברה האמריקאית. רק 15% מהאמריקאים מגיל 25 לא סיימו תיכון לעומת 29% מהישראלים; בארה"ב 27% הם בעלי השכלה אקדמית לעומת 21% כאן. הבדלים אלו באים לידי ביטוי, בין השאר, בשיעור תעסוקה של 62% בארה"ב ב-2004 לעומת 49% בלבד בארץ ובפערים ענקיים בהכנסות בין שתי המדינות.

כמו כן, לרמת ההשכלה של האוכלוסייה יש השפעה גדולה על רמת הפריון במשק ולכך יש השפעה מכרעת על קצב הצמיחה הכלכלית. פריון העבודה בארה"ב, כפי שהוא בא לידי ביטוי בתוצר לשעת עבודה ב-2004, גבוה ב-44% מפריון העבודה בישראל. אין זה מקרי שרמת החיים שם, שהיתה גבוהה משלנו לפני כשלושה עשורים, כמעט הכפילה עצמה מאז, בזמן שרמת החיים אצלנו גדלה בכ-50% בלבד. במדינה המוקפת בים של עוינות, נסיגה מתמדת ברמת החיים לעומת המדינות המובילות במערב היא סיכון קיומי.

העלאת רמת החיים הכללית במקביל להעלאת רמת החיים של העניים יכולות וצריכות ללכת ביחד. לצד הגברת התמיכה במי שבאמת אינם יכולים להתמודד עם השינויים המבניים, כגון קשישים ונכים, יש להעניק סיוע נרחב לשאר, באמצעים אחרים, באופן שיאפשר להם לשדרג את יכולתם האישית. את החינוך היסודי והעל-יסודי חייבים לשפר במידה משמעותית כדי שיותר ילדים יוכלו לסיים תיכון ולרכוש השכלה גבוהה.

אבל אין להתמקד רק בילדים. המדינה חייבת ליזום תוכנית מקיפה ומסובסדת של "הזדמנות שנייה", שתהיה זמינה לכל מבוגר שירצה להשלים ולשדרג את השכלתו. בנוסף, יש ליצור תנאים - למשל תחבורה ציבורית מהירה וזולה ותוכניות העשרה איכותיות וזולות לילדים אחר הצהריים שיאפשרו להוריהם למצות את יכולתם בשוק העבודה.

אין פתרונות קסם בכלכלה. הגיעה העת ליישום רפורמה מבנית ומערכתית בכל ההיבטים הקשורים בשוק העבודה - ותוכניות כאלה כבר קיימות בארץ - שתאפשר לתעל את הכוחות הכלכליים לכיוונים הרצויים, במקום להילחם בכוחות אלה באופן מלאכותי, יקר וחסר תועלת.

הכותב הוא מרצה לכלכלה בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת ת"א


 

קישור לכתבה

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד