ברוכים הבאים לאתר החדש של תוכנית הישגים

השגים-תוכנית לאומית להרחבת הנגישות להשכלה גבוה - עמוד הבית

גיל 45 - באמת הגיל המפחיד בשוק העבודה?

17/11/2012
גיל 45 הוא הגיל המפחיד ביותר בשוק העבודה. עבור אנשים צעירים הוא נראה כמו נקודת הסיום של הקריירה - נראה שיש קונצנזוס על כך שאחריו אי אפשר למצוא עוד עבודה. אלו שכבר עברו את גיל 45 עשויים להיקלע לייאוש אם יאבדו את מקום עבודתם מתוך מחשבה שאף אחד לא ירצה להעסיק עובדים מבוגרים. על נשים מבוגרות בכלל אין מה לדבר. כעת מתברר שהמיתוס הזה אינו נכון, ובמיוחד בשנים האחרונות.

מחקר חדש שנערך במרכז טאוב מראה כי אמנם יש שיא בתעסוקה בגיל 45, אבל בעלי השכלה של 12 שנות לימוד ומעלה מצליחים להישאר בשוק העבודה.

המחקר, שערך פרופ' איל קמחי, פרופסור לכלכלה חקלאית באוניברסיטה העברית וסגן מנהל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, מצא שבקרב גברים שנולדו בשנות הארבעים של המאה העשרים, החל בגיל 40 שיעורי התעסוקה של הגברים שהשכלתם עד 12 שנות לימוד הולכים ויורדים, בעוד ששיעורי התעסוקה של גברים שהשכלתם גבוהה מ-12 שנות לימוד מתחילים לרדת רק בגיל 50.

שיעור התעסוקה של נשים בעלות 12 שנות לימוד עולה עד גיל 43, ונותר יציב עד שהוא מתחיל לרדת בגיל 48. לעומת זאת שיעור התעסוקה של נשים בעלות יותר מ-12 שנות לימוד עולה בהתמדה עד גיל 49 ורק אז מתחיל לרדת.

 

פרופ' איל קמחי
פרופ' איל קמחי צילום: אריאל שרוסטר

 

עולם העבודה כבר לא שייך לצעירים. יותר אנשים עובדים היום עד גילים מאוחרים יותר, ולפי נתונים שפרסם לאחרונה ה-OECD עולה כי שיעור ההעסקה של מבוגרים בגילאי 55 עד 65 עלה מ-58.4% בשנת 2008 ל-63.3% ברבעון השני. נתון נוסף של ה-OECD מראה כי גיל הפרישה האפקטיבי של גברים בישראל הוא 67.7 וגיל הפרישה האפקטיבי של נשים הוא 64.1.

 

אנשים עובדים היום עד גילים מאוחרים יותר, בין שהם צריכים או בין שהם חייבים. "אם פעם גברים היו פורשים בגיל 65, היום הם יודעים שיש להם יותר זמן לחיות וחושבים שיהיה להם משעמם", אומר קמחי ל"כלכליסט". "אנשים שממשיכים לעבוד משפרים את רמת החיים ואיכות החיים. יש פה תופעה חיובית - המבוגרים מרגישים שהם לא מיצו את עצמם. הם לא רוצים לשבת בבית בלי לעשות כלום, אלא להיות חלק יצרני, להנות מהיתרונות הכלכליים ולהיות חלק מהמערכות הכלכליות".

 

 במדינות אירופה שנתונות במשבר חלה עלייה של 1.3% בשיעור ההעסקה של עובדים מבוגרים (מעל גיל 55) בהשוואה לתחילת המשבר. ההסבר של ה-OECD למגמה הוא שמדינות רבות בגוש היורו דחו את גיל הפרישה, מה שגרם לעלייה בשיעור ההעסקה של עובדים מבוגרים. בניגוד לעובדים המבוגרים המצב התעסוקתי של עובדים צעירים, בגילי 25 עד 54, במדינות ה-OECD רק הדרדר. משיעור העסקה של 77.2% ברבעון השני של 2008 ירד שיעור ההעסקה ל-75.6% ברבעון השני של 2012. בישראל חלה עלייה דווקא בשיעור ההעסקה של צעירים - מ-74.2% ב-2008 ל-76.7% ברבעון השני של 2012.

 

מרכז תעסוקה לעובדים מבוגרים
מרכז תעסוקה לעובדים מבוגרים צילום: אוראל כהן

 

"פעם, כשחיינו בעולם שלכולם הייתה בו קביעות, רצו שאנשים ייצאו לפנסיה, שלא יישארו לעבוד עד אין סוף", אומר קמחי. "ברמת המשק כולו חשבו שצריך לפנות מקום לצעירים. היום זה לא נכון. העבודות שיש בשוק הן רובן של צווארון לבן ויש הרבה יותר אפשרויות להעסיק אנשים מבוגרים". לדבריו, מחקרים רבים מראים כי העסקת מבוגרים אינה חוסמת צעירים, אלא מגדילה את כוח הקנייה של המבוגרים, ומשפרת את המשק כולו.

 

רונן צימט, בן 53, אשר עובד בכתר פלסטיק בכרמיאל כבקר איכות כשלושה חודשים, הוא אחד מאותם אנשים מבוגרים ומשכילים שלפי המחקר של קמחי מצליחים להישאר בשוק העבודה. לפני שהחל בעבודתו הנוכחית, עבד במפעל שמר מתכות גם כן בתור בקר איכות, והוא הנדסאי מכונות במקצועו. חיפוש העבודה שלו ערך חודש וחצי, תקופה שאינה נחשבת ארוכה. "אני מאמין שמי שמוכן לעבוד ורוצה, מצליח למצוא את מקומו", הוא אומר. "אני תמיד מציף את השוק דרך חברות כוח אדם, דרך האינטרנט, ויש לי הרבה קשרים". אנשים מבוגרים אשר נמצאים שנים רבות בשוק העבודה הם בעלי קשרים שעשויים לסייע להם למצוא עבודה מהר יותר. נוסף על כך, אם הם בעלי מקצוע, הניסיון שלהם מעניק לרוב יתרון יחסי.

 

על העבודה הנוכחית אומר צימט שירצה להמשיך בה עד הפנסיה. "אני אוהב את המקצוע, את התעשייה וכל מה שקשור בזה", הוא מסביר. יתרון נוסף שיש לעובדים מבוגרים יותר מצד המעסיק הוא שהם לא "מחפשים את עצמם". לרוב, אנשים בגילים הללו מחפשים עבודה עד הפרישה לפנסיה, ולא יחפשו מקום עבודה זמני בדרך לעבודת חלומותיהם.

 

בהייטק יותר קשה?

 

אם גיל 45 נחשב לגיל המפחיד בשוק העבודה – בהייטק הוא נחשב גיל המוות התעסוקתי, אבל האם הערכות אלה נכונות? לא אם שואלים את חיה בורנשטיין, מנכ"לית דיאלוג, חברת השמה בתחום ההייטק. לדבריה הנטייה לחשוב שעובדי הייטק מבוגרים לא יכולים למצוא עבודה בתחום נובעת משני גורמים. הראשון הוא שתעשיית ההייטק צעירה יחסית לשאר התעשיות בישראל.

 

חיה בורנשטיין, דיאלוג
חיה בורנשטיין, דיאלוג צילום: איתמר צברי

 

"תעשיית ההייטק בישראל גדלה משמעותית בשנות ה-90, ובאותה תקופה רוב המצטרפים לתעשייה היו בשנות ה-20 וה-30 לחייהם. העובדים הללו הם היום בני 40 ו-50 וניתן למצוא אותם בעיקר בשכבות הניהול והשיווק הבכירות בחברות ההייטק. שכבת גיל זו אינה מהווה רוב בקרב תעשיית ההייטק, ולכן הגיל הממוצע בתעשייה נמוך בהשוואה לתעשיות הוותיקות יותר. לכן אין זה מפתיע שרוב המהנדסים הם חבר'ה בגילי 20 עד 40", מסבירה בורנשטיין. לדבריה יש בכך צד חיובי - ככל שחולף הזמן, הגיל הממוצע של עובדי ההייטק עולה, ובעתיד נוכל למצוא עובדים "מבוגרים" בכל תפקידי ההייטק.

 

הגורם השני לדימוי "הצעיר" של הההייטק, לדבריה של בורנשטיין, הוא המחסור במפתחי תוכנה מבוגרים. בשל מבנה הענף רבים ממפתחי התוכנה נדחפים למעל, הופכים לראשי צוות, למנהלי מוצר, או למנהלים בכירים, ובכך מתרחקים מהפיתוח הטהור. כך, כשחברה מחפשת מפתח JAVA לדוגמא, היא לא תיקח אדם שהתקדם למעלה ופיתח JAVA לפני עשור, ומאז עסק בניהול בלבד, אם יש לה אפשרות לקחת מפתח JAVA שעוסק בפיתוח ביומיום. קל להסתכל על הגיל ולהצביע עליו כגורם, היא מסבירה, אבל הבחירה במפתח ה"צעיר" היא פרקטית ואינה קשורה לגיל.

 

מנגד, לפי בורנשטיין, ניתן לראות שמהנדסים מבוגרים אשר המשיכו לפתח תוכנה או חומרה לאורך כל הקריירה, נחשבים למומחים בתחומם, השכר שלהם לא פעם הוא גבוה מאוד, וקצב מציאת העבודה שלהם מהיר מהממוצע.

 

בבדיקה שערכו בדיאלוג באוקטובר 2011 נמצא כי בני 40 פלוס חיפשו עבודה במשך 32 יום בממוצע. ילידי העשור שמתחתם היו איטיים יותר וחיפשו עבודה במשך 42 יום בממוצע. לעומתם בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל בשנות ה-20 לחייהם מצאו עבודה תוך 44.5 ימים בממוצע.

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3587337,00.html

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד