ברוכים הבאים לאתר החדש של תוכנית הישגים

השגים-תוכנית לאומית להרחבת הנגישות להשכלה גבוה - עמוד הבית

מה תרצו להיות כשתהיו גדולים? הצעירים מתקשים לבחור מקצוע/ TheMarker

18/10/2012

>> צעירים בישראל מבולבלים ביחס לעתידם: הם מתקשים לבחור מסלול לימודים, מוטרדים מהשאלה מה יעשו כשיגדלו ולא נוטים לפנות לייעוץ - כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית בקרב 1,700 צעירים, והוצג אתמול בכנס של קרן גנדיר בנושא "צעירים בישראל - צורכיהם ומאפייניהם".

מהמחקר עולה שאף ש-55% מהצעירים בישראל מוטרדים מאוד מהשאלה "מה אעשה כשאגדל" וש-85% מתקשים לבחור תחום לימודים ומקצוע - רק מחצית מהם (47%) מעוניינים בייעוץ.

הנתונים האלה עשויים לתת הסבר לתופעה שעד כה לא קיבלה התייחסות משמעותית מצד אנשי משרד החינוך - 30%-20% מהסטודנטים, לפי מחקרים שנעשו בעשור האחרון, עלולים לנשור מהלימודים או להחליף חוג במהלכם. המשמעויות הכלכליות והחברתיות של התופעה הזו מרחיקות לכת - ולפי עורך המחקר פרופ' איתמר גתי, ייעוץ נכון לצעירים יכול היה לצמצם את היקפיה משמעותית.

מנהלת קרן גנדיר (קרן העוסקת בקידום צעירים בישראל), ד"ר רונית עמית, שיזמה את המחקר, מסבירה שישראל חייבת למקד יותר משאבים באוכלוסיית הצעירים בישראל - בני 30-18 - שעד כה נפלה בין הכסאות. לדבריה, "לא מספיק לדאוג לבני נוער לתעודת בגרות - צריך לוודא שהם יודעים לאן ללכת. הצעירים הם שירכיבו את האוכלוסייה הבוגרת בישראל, ואם הצעירים הולכים לאיבוד - החברה שלנו נפגעת. חשוב לדאוג לכך שהם שיקבלו את מירב העזרה כדי שהם יוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם".

כל הצעירים במחקר העידו שהשאלה "מה אעשה כשאהיה גדול" מטרידה אותם. 55% מהם מוטרדים במידה רבה מאוד, 21% מהם במידה רבה, והשאר מוטרדים במידה פחותה.

"צעירים מתלבטים בין מקצוע שמבטא נטיית לב לבין מקצוע מכניס; בין מוסד לימודים קרוב לבית, שהוא הבחירה הנוחה להם, לבין מוסד רחוק שבו מלמדים מקצוע רצוי; בין מה שמרבית חבריהם והסביבה הקרובה למדו או לומדים לבין רצונות פרטיים וכן הלאה", מסביר גתי, פסיכולוג המתמחה בתחום הייעוץ התעסוקתי. "בכל זאת, הם לא פונים לייעוץ בגלל שתי סיבות עיקריות: מבוכה וקשיי נגישות וחסמים כלכליים. הם לא מרגישים בנוח להגיד 'אני צריך עזרה'. לכאורה זה מכתים אותם, וגם אין מספיק מודעות לאפשרות הזאת, וחבל".

מתייעצים עם המשפחה במקום עם המומחים

עם מי מתייעצים צעירים שהתגברו על הבושה ופנו לעזרה? לפי גתי, שערך את המחקר עם דנה ורצברגר, ליסה אסולין-פרץ וראומה גדסי - בקרב צעירים שהתקבלו למוסד לימודים ופנו לסיוע, 80% התייעצו עם המשפחה ו-75% עם גורם העובד בתחום שבו הם מתעניינים.

רק 45% מהצעירים פנו ליועצים ללא תשלום, ועוד פחות מכך (12%) פנו ליועצים בתשלום. "הצעירים טענו שהגורמים המייעצים היעילים ביותר הם המשפחה ואדם העובד בתחום - אבל זה לא הוכח מחקרית", מדגיש גתי, "אלא מסתמך על תחושתם בלבד".

המחקר הסתמך על תשובות של צעירים שגילם הממוצע 23.5. הנשאלים התחלקו לשתי קבוצות: חברי הקבוצה האחת עוד לא בחרו מסלול לימודים או מקצוע, וחברי הקבוצה השנייה נרשמו למוסד להשכלה גבוהה אך עוד לא החלו בלימודים.

לפי המחקר, 45% מהסטודנטים שעוד לא בחרו מסלול לימודים נמצאים בשלב מוקדם של תהליך קבלת ההחלטות (בתחילת הדרך או באמצע); ו-55% מהם נמצאים בשלב מתקדם של התהליך. המשמעות היא שכמעט מחצית הצעירים בישראל שטרם החלו ללמוד הם חסרי מסלול קריירה ברור ומוסדר. מאחר שהרוב לא פונים לייעוץ, אלא מקבלים החלטות לבד, חלק מהם יעשו בחירות שרירותיות או לא מושכלות.

הנטייה הזאת היא בעוכריהם: דו"ח פנימי של האוניברסיטה העברית מ-2006 מעלה כי יותר מחמישית (22%) מהסטודנטים לתואר ראשון נושרים מהלימודים בשלב כלשהו; 10% מהם כבר בשנה הראשונה ללימודים. עולים חדשים, צעירים מהמגזר הערבי, בוגרי מכינות ומבקשי מלגות הסיוע (כלומר סטודנטים ממצב סוציו-אקונומי נמוך יותר) נמצאים בסיכון גבוה יותר לנשירה. עוד נמצא כי מי שמחליף את חוג הלימוד שלו בשנה הראשונה ללימודים הוא בסיכון גבוה יותר לנשירה מהלימודים בהמשך.

מחקר אחר, מ-2005, מצא כי שיעור החלפת חוגים בקרב סטודנטים הוא במקרים רבים יותר מ-30%. סטודנטים שהיו "בסיכון" להשתייך ל-30% האלה הם מי שהתייעצו פחות עם גורמים מסייעים. גם במחקר זה נמצא שצעירים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מועדים להתחרט על בחירות יותר מאשר אלה שמגיעים משכבות מבוססות יותר. כלומר, לפי גתי, "הנפגעים העיקריים מאי-פנייה לסיוע הם דווקא אלה שזקוקים לו ביותר. ההחלטה לאיזה כיוון מקצועי ולימודי לפנות היא מכרעת, אבל הממצאים מעידים שצעירים לא מייחסים לה מספיק חשיבות". לדבריו, "להחלטה לא מוצלחת, שעלולה להסתיים בבחירה תעסוקתית לא טובה, יש משמעויות אישיות - אבל גם משמעויות כלכליות-חברתיות נרחבות יותר".

מהן המשמעויות האלה?

"סטודנטים ללא תשתית כלכלית עלולים לנשור אם חוג הלימודים שבחרו אינו לשביעות רצונם, שהרי לרוב סטודנטים מסתמכים על סיוע של ההורים, ולא כל ההורים יישאו על גבם שנת לימודים נוספת. ברגע שסטודנט נושר, המדינה הפסידה עובד בעל השכלה אקדמית. יש גם מחיר כלכלי לאותם סטודנטים שהאריכו את הלימודים בשל החלפת חוג - הם יוצאים לשוק העבודה מאוחר יותר, כלומר מכניסים פחות כסף לקופת המדינה - וגם חוסכים פחות בטווח הארוך".

איך אפשר לצמצם את מספר המתחרטים והנושרים?

"חשוב שצעירים יתייעצו וייעזרו בכמה שיותר גורמים. גם הסדנאות להכוונה מקצועית בצה"ל נחשבות יעילות. לעומת זאת, מערכת החינוך לא עושה מספיק כדי לעזור לתלמידים לגבש בחירה ביחס לעתידם. הגישה שלה היא 'נספק תעודת בגרות, ומכאן והלאה האחריות על התלמיד'. בשום מקום לא מלמדים איך מקבלים החלטות, ויש מה ללמוד, וגם לא מדברים על שוק העבודה ואפשרויות תעסוקה. ואז מה קורה? צעירים מתגייסים לצה"ל, משתחררים, יוצאים לטייל. הם בטוחים ששם ימצאו תשובות, ובדרך כלל מתבדים. הם חוזרים לישראל וממשיכים להתלבט".

יש תחושה שצעירים בשנים האחרונות מבולבלים יותר מבעבר, אולי בגלל עודף אפשרויות. התחושה הזאת מבוססת?

"לא, המצב נשאר די יציב. צעירים התלבטו מאז ומעולם, מה שהשתנה עם השנים הוא השיקולים בבחירת מקצוע. במחקר שבו השווינו העדפות תעסוקתיות של צעירים על פני שני עשורים, בין 1990 ל-2010, מצאנו שצעירים כיום פחות מושפעים מתכתיבים חברתיים ומגדריים. במלים אחרות, גם נשים כיום מחפשות מקצוע עם פוטנציאל השתכרות גבוה, לא רק גברים".

ומה לגבי השוואה אל מול העולם - אנחנו מבולבלים יותר או פחות לעומת צעירים במדינות אחרות?

"באירופה צעירים עלולים להיות מבולבלים יותר ולקבל החלטות לא מושכלות ביחס לעתידם, כי הם צריכים להחליט לאן מועדות פניהם כבר בתיכון. מצד שני, בארה"ב המצב טוב יותר, כי יש תשתית להכוונה לקראת בחירת מקצוע. לתלמידים מוצמד יועץ בכיתה י"ב שתפקידו לסייע להם לבחון אפשרויות לימודים או עבודה. גם כאשר הם מתחילים ללמוד בקולג', מדובר בארבע שנות לימודים שמתוכן שנתיים הן לימודים כלליים, המאפשרים לטעום מכל הבא ליד ולהחליט על החוג הראשי לקראת השנה השלישית. זה מסייע בקבלת בחירה מוצלחת, אבל גם שם אנשים מתחרטים. זה טבעי".

hila.weissberg@themarker.com

 

http://www.themarker.com/misc/article-print-page/1.1845004

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד