ברוכים הבאים לאתר החדש של תוכנית הישגים

השגים-תוכנית לאומית להרחבת הנגישות להשכלה גבוה - עמוד הבית

לכו ללמוד / הארץ

26/12/2005

במשך עשור כמעט שב עמיר פרץ וחוזר על פתרון הקסם: העלאת שכר המינימום. לא אכיפת שכר המינימום הנוכחי שמעטים זוכים לקבלו. לא מתן כלים ותנאים להתמודדות בשוק עבודה מודרני ותחרותי. לא תמיכה ברפורמה מקיפה במערכת החינוך כדי לאפשר לילדי ישראל הזדמנות לשדרג את השכלתם היסודית והעל-יסודית באופן משמעותי, כך שיהיה אפשר למנוע נשירה ולהגביר את שיעור המתקבלים לאוניברסיטאות ולמכללות. מי צריך ללמוד כלכלה ולהבין את חוקיה כאשר נדמה שאפשר פשוט לחוקק את כל התוצאות הרצויות?

מה ערכו הכלכלי של החינוך - לפרט ולמדינה? כפי שאפשר לראות בגרף, יש קשר בין רמת השכלה לבין רמת הכנסה. כבר בגילאים 25-29 עובדים שלא סיימו תיכון מרוויחים 4,014 שקל בממוצע, קצת יותר משכר המינימום. מי שסיימו 12 שנות לימוד, בין אם קיבלו תעודת בגרות ובין אם לאו, השתכרו 4,860 שקלים בחודש - כלומר תוספת של 21%. בעלי השכלה אקדמית, עם 15 שנות לימוד לפחות, הרוויחו 6,540 שקל - 35% יותר מבעלי 12 שנות לימוד ו-63% יותר ממי שלא סיימו תיכון. הפערים רק הולכים וגדלים עם הגיל.

לא רק רמת ההכנסה גדלה בעקבות רמת ההשכלה אלא גם שיעורי התעסוקה. בגילאי העבודה העיקריים, 35-50, מועסקים רק 43% מבעלי ההשכלה הנמוכה. מקרב מסיימי תיכון מועסקים 61%, ומקרב בעלי השכלה אקדמית - 81%.

מה שוויה של ההשכלה על פני חייו של אדם? התמונה כאן כמובן אינה מדויקת כי היא מספקת מבט על כל הגילאים בנקודת זמן אחת ואיננה מביאה בחשבון שיעורים עתידיים של צמיחה, ריבית וכד'. עם זאת, אפשר לקבל הערכה גסה מאוד בדבר סדרי הגודל של ההבדלים בהכנסות. מגיל 25 עד גיל 69, מסיים תיכון מקבל כ-900 אלף שקל יותר ממי שלמד פחות מ-12 שנים. בעל השכלה אקדמית מקבל 2.2 מיליון שקל יותר מבוגר תיכון.

תרומת ההשכלה חורגת הרבה מעבר לתחומו של הפרט. במאמר פורץ דרך שפירסם בסוף שנות ה-80, הראה חתן פרס נובל בכלכלה, רוברט לוקאס, איך משפיעות החלטות של יחידים לגבי השקעה בהשכלה על צמיחה בת קיימא של המדינה כולה. לוקאס הבחין בין "ההשפעה הפנימית", קרי השפעה ישירה, לבין "ההשפעה החיצונית" של רמת ההשכלה הקולקטיווית במדינה. במלים אחרות, רמת חינוך אישית משפיעה על רמת החיים, אך ככל שרמת החינוך הכוללת במדינה גבוהה יותר כך גוברת השפעת רמת ההשכלה האישית על רמת החיים הכוללת בה ועל קצב צמיחתה.

יש ביסוס אמפירי לקשר בין השכלה לצמיחה. באחד מהמאמרים הבולטים המבססים קשר זה, הכלכלנים אריק הניושק ודניס קימקו הראו את ההשפעה הניכרת שיש לאיכות החינוך במדינה (כפי שהיא נמדדת במבחנים הבינלאומיים) על קצב הצמיחה בה - עוד יותר אפילו ממספר שנות הלימוד, שלהן השפעה מובהקת כשלעצמה על הצמיחה.

לעמיר פרץ, שלי יחימוביץ וחבריכם החדשים במפלגת העבודה: החדשות הרעות הן שאין פתרונות קסם. בניגוד לתפישתכם, כלכלה היא כן מדע ולא "השקפת עולם" (כדברי יחימוביץ, "הארץ", 2.12). לא משיגים הכנסות גבוהות ולא נלחמים בעוני באמצעות טלאים מלאכותיים, כתחליף לתוכנית מערכתית. הגיעה העת להחלפת דיסקט בפוליטיקה הישראלית - מיהירות הבורות והחובבנות למקצוענות המאפיינת אותנו בתחומים כה רבים מחוץ לפוליטיקה. ככל שתפנימו זאת מהר יותר, כך יהיו בידיכם הכלים המינימליים להתמודדות רצינית עם בעיותיה הקיומיות של ישראל בתחום הכלכלי-החברתי.

הכותב הוא מרצה לכלכלה בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב


 

http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1069416

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד